לפני כ-16 שנה התוודענו למטבע הדיגיטלי הראשון בעולם, הביטקוין. מאז, המונחים 'קריפטו' ו'מטבע דיגיטלי' הפכו לרלוונטיים מאוד, מופיעים בכל עיתון או אתר כלכלי ועדכונים בתחום תופסים כותרות במבזקי חדשות. העניין הרב שיצר תחום הקריפטו גרם לישראלים רבים להשקיע במטבעות דיגיטליים, דוגמת ביטקוין, את'ריום ועוד.
על אף העובדה שבמדינות רבות בעולם כבר מכירים בעולם הקריפטו ובהשלכותיו, כולל המערכת הבנקאית, בישראל הדברים לא מוסדרים בחקיקה בצורה חד משמעית. לכן, לאורך השנים האחרונות מגיעות מעת לעת סוגיות לבתי המשפט בנושא. אם גם אתם משקיעים במטבעות דיגיטליים, כדאי לכם להבין מעט בהיבטי המיסוי בתחום. נתייחס למיסוי קריפטו בשורות הבאות, מכמה בחינות.
קריפטו הוא נכס ולא מטבע
נכון להיום, זו עמדת רשות המיסים וקיימת פסיקה של בית המשפט המחוזי שאישרה זאת, ולכן חבות המס היא 25% (אלא אם כן הרכישה התבצעה לפני שנת 2012 ואז המיסוי ישתנה).
סיווג המטבע הדיגיטלי הוא חלק חשוב ביותר להבנת מיסוי קריפטו בישראל. בשנת 2018 פורסם חוזר מטעם רשות המיסים שבו הובהר כי מטבעות דיגיטליים הם נכס ולא מטבע. כלומר, השקעה במטבע דיגיטלי תהיה באותו מעמד כמו ניירות ערך או נדל"ן, ולכן כל עלייה בערך של הנכס, תחויב במס בעת המימוש.
אם הסיווג של קריפטו מבחינת מיסוי היה מטבע, אזי ששינויים בערכו ועליות ערך היו מחושבים בתור הכנסות של הפרשי שער - ובמקרה זה אנשים פרטיים לא היו נדרשים לתשלום מס או לדיווח מיוחד.
מתי קיימת חבות מס עבור קריפטו?
השקעתם בקריפטו, אבל מתי בדיוק תחויבו במס? מה נחשב 'אירוע מס' בקריפטו? לקוחות רבים נוטים לחשוב כי רק במימוש של המטבע הדיגיטלי יש חבות במס, אך טעות בידיהם. מבחינת רשות המיסים, יש צורך לשלם מס גם כשמבוצעת המרה בין מטבעות דיגיטליים.
במסגרת הדיווח לרשות המיסים בדוח השנתי, יש צורך לדווח על רווחים שנרשמו ממטבעות דיגיטליים. כאשר ישנן המרות רבות ללא מכירה אמיתית ("כסף פיאט") אזי ישנה חשיבות לדרך הדיווח לרשות המיסים שעלולה להשתנות מאפס מס לחבות של מאות אלפי שקלים, וזאת על ידי שיטת דיווח פשוטה של סדר המכירה, זאת אומרת האם המטבע הראשון שנרכש הוא הראשון שנמכר (שיטת FIFO) או דווקא שהמטבע האחרון שנרכש הוא הראשון שנמכר (LIFO).
חשיבות התיעוד השוטף בארנק הדיגיטלי
בהמשך ישיר למשפט הקודם, כדי שיהיה קל ונוח לדווח לרשות המיסים על הפעילות שלכם בתחום הקריפטו, יש צורך ממשי לתעד כל תנועה ותנועה שביצעתם, אם מכרתם, אם קניתם, מה היה מחיר העסקה ועוד. המלצה נוספת היא להיוועץ במומחי מס, בייחוד כאשר מדובר בסכומים נכבדים, מכיוון שתחום זה עדיין נחשב חדש ולא מוסדר באופן ברור לחלוטין בישראל. כך לדוגמה, עבור מי שמבצע עסקאות רבות, בהיקפים גדולים ויש לו מומחיות בנושא, עלולה לעלות טענה על ידי רשות המיסים שמדובר בהכנסות מעסק, שזה אומר מיסוי של עד 50%.
התיעוד הזה יסייע לכם, במידת מה, גם לקבל הכרה כאשר תהיו מעוניינים לממש את הכסף שצברתם. למשל, בישראל ידועה פסיקה מהשנה שעברה נגד אחד הבנקים שסירב לקבל כספים שמקורם במכירת מטבעות וירטואליים, בשל החשש שמדובר בכסף מולבן או כזה המממן טרור. בית המשפט קבע כי על הבנק להפקיד את הכספים, במה שנחשב לבשורה מעודדת למדי עבור משקיעי קריפטו. כמובן שתיעוד שוטף של התנועות במהלך השנה, יסייע לקבל את ההכרה שמדובר בכסף שהושג באופן ישר.
רוצים לממש קריפטו לחשבון הבנק? הנה הפתרון המקצועי שעובד
בעיה מהותית שנוצרת עקב מימוש רווח שמקורו בנכסים דיגיטליים וביניהם מטבעות קריפטו (Cryptocurrency) היא בכך שכל מימוש רווח למעשה מייצר אירוע מס שגורר אחריו חבות מס, אך לא ניתן לשלם את אותה חבות המס היות והבנקים בישראל אינם מוכנים לקבל כסף שמקורו בנכסים דיגיטליים. האם אפשר לממש נכסים דיגיטליים בסכומים גבוהים וכיצד? מהם היתרונות והחסרונות? מידע שימושי נוסף כאן לפניכם
מימוש נכס דיגיטלי למעשה הוא פעולת מכירה של אותו נכס תמורת פיאט (Fiat), (פיאט כסף המוגדר ע"י מדינה, לדוג': דולר, אירו, שקל, וכדומה וכן המרה של נכס דיגיטלי אחד במשנהו לדוגמא המרת ביטקוין (BTC) תמורת איתריום (Eth) .
את אירוע המס בעקבות המימוש יש לדווח תוך 30 יום לרשות המיסים וכן להעביר את תשלום המס הנוצר מאותו רווח. אותו רווח ברוב המקרים נמצא על רשת הבלוקצ'יין שדרכה כיום לא ניתן לבצע תשלומים בפיאט ולשלם דרכה למוסדות כאלו ואחרים. פועל יוצא כי לאותם נישומים קיימת חבות במס ללא מתן אפשרות לשלם, מה שמוביל לסנקציות, ריביות, הצמדות, קנסות ובמקרים קיצוניים אף הליכים פליליים.
מדוע הבנקים בארץ אינם מקבלים כסף שמקורו בקריפטו?
הבנקים בישראל, בהתאם להוראות המפקח על הבנקים ומכח החוק לאיסור הלבנת הון, מוגבלים בקבלת הכספים שכן קיימת הוראה גורפת, שניתן יהיה לקבל את הכספים רק כאשר מקור הכספים ידוע וכי אותו מקור אינו עובר על התנאים שנקבעו בחוק, כלומר, על הבנק, כאשר הוא מעוניין לקבל את הכספים להוכיח שהכסף אינו ממקור אסור ובשל כך נדרש ממנו למעשה להתחקות אחר נתיב הכסף מתחילתו ועד סופו, כלומר מהיום בו הופקד פיאט, כל גלגוליו בנכסים הדיגיטליים עד שיצא חזרה בפיאט. בשל העובדה כי כל העולם הזה הוא אנונימי וקשה מאוד להתחקות אחר הנתיב כאמור נוצרה מורכבות וסיכון גלום בעת קבלת הכספים, ומשכך, הבנקים ומוסדות פיננסים נרתעים מקבלתו.
קצת על ארנק דיגיטלי
ארנק דיגיטלי הוא למעשה כתובת המורכבת מרצף של מספרים ואותיות רנדומאליים על גבי רשת הבלוצקציין שפרטי המחזיק בהם אינם ידועים. אותה כתובת לעשה מאפשרת למחזיק בה לבצע עסקאות מסחר אלקטרוניות.
אז מה הפתרון שבאמת עובד?
הפתרון העיקרי שעובד היום הוא קבלת חוות דעת מגורם מומחה, המכיר את החוקים ועולם הנכסים הדיגיטליים, אודות מקור ונתיב הכספים ולמעשה להוכיח לבנקים או למוסדות פיננסים אחרים שהכסף הוא "נקי" ואינו עובר על חוק איסור הלבנת הון.
פתרון מימוש מטבעות דיגיטליים עם משרד רו"ח שטיינמץ עמינח ושות'
נושא המטבעות הווירטואליים הינו אחד מתחום מומחיות משרד רו"ח שטיינמץ עמינח ושות' ואנו בקיאים בהוראות הדין בישראל לעניין חוקיות הפעילות במטבע וירטואליים והמגבלות החלות על פעילות במטבעות אלו.
לצורך כתיבת חוות הדעת אנו מבצעים שימוש בטכנולוגיה אשר יודעת להתחקות אחר נתיב הכסף מתחילתו, דרך כל שרשרת הפעולות, והארנקים השונים ולמעשה לדעת ולהציג את המקור ונתיב הכסף במלואו ולוודא שלא בוצעה פעילות אסורה.
כרואי חשבון מוסמכים, אנו מכינים וחותמים על חוות דעת מקצועית הדרושה למס הכנסה ולמוסדות פיננסיים חוץ-בנקאיים ואף לבנקים על כך שהמקור נבדק ולא נמצאה חריגה כלשהי.
בעקבות חוות הדעת הרבות שניתנו במשרדנו, לקוחותינו הצליחו לקבל את הכסף, לשלם את המס ואף לעשות שימושים נוספים באותם כספים מתוך מערכת בנקאית מוסדרת.
הפתרון שאתם מקבלים במשרד רו"ח שטיינמץ עמינח ושות' הוא מקצועי ומוביל בתחום.
במידה ואתם רוצים לממש נכסים דיגיטליים לפיאט, יש לכם פתרון במשרדנו.
לחצו כאן להשארת פרטים לחזרה או חייגו 077-7700000
