תקינה חשבונאית
מתי ניתן להכיר בהכנסות (או בחלקן) ואיך נבדלים התקנים החלים על קבלן בונה לקבלן מבצע?
להלן כללי הכרה בהכנסת קבלנים, בהתאם לתקינה הישראלית:
- תקן 2 - הקובע כללי הכרה בהכנסה בידי קבלן בונה
- תמורת המכירות שנצברה הינה מעל 50% מסה"כ הכנסות הפרויקט הצפויות
- סה"כ הכנסות והוצאות הפרויקט ניתנות לאומדן מהימן
- לא קיימת אי וודאות מהותית באשר ליכולת הגוף המדווח להשלים את הפרויקט
- תקן 4 - הקובע כללי הכרה בהכנסה בידי קבלן מבצע
- ההכנסה תוכר בהתאם לשיטת שיעור ההשלמה, כאשר ההכנסות ניתנות לאומדן מהימן, גביית ההכנסות צפויה, העלויות הכרוכות בביצוע ניתנות לאומדן מהימן, לא קיימת אי וודאות מהותית באשר ליכולת התאגיד להשלים את הפרויקט וניתן לאמוד באופן מהימן את שיעור השלמת הפרויקט
- במקרה של הקמת בניינים, קיים תנאי נוסף והוא שיעור השלמה של 25% ומעלה
- אם לא מתקיימים התנאים לעיל, תוכר הכנסה בגובה ההוצאות שהוצאו שהשבתן צפויה
- לחברות קבלניות ציבוריות כללי הכרה שונים, המותאמים לתקינה הבינלאומית (IFRS):
כללי ההכרה לחברות קבלניות ציבוריות קובעים כי כאשר ניתן למדוד באופן מהימן את התוצאה של חוזה הקמה, יש להכיר בהכנסות ובהוצאות הקשורות לחוזה בהתאמה לפי שלבי ההשלמה. הפסד חזוי יוכר באופן מיידי בדוח רווח והפסד (לפי IAS 11). התקן אומנם לא קובע מדד לפיו ניתן לקבוע את שיעור ההשלמה אך הוא כן מציע מספר אפשרויות שונות: - חישוב היחס בין עלויות שהתהוו לבין סה"כ אומדן עלויות החוזה
- הערכות לפי העבודה שבוצעה
- שיטת השלמה של החלק המוחשי (שיטת היחידות)
