אי שוויון במדיניות המיסוי | מידע מקצועי

ב"גלובס" פורסמו החודש מסקנותיו של הדוח השנתי של מרכז אדווה, המראות על העמקת אי השוויון בישראל. על פי הממצאים, העשירון העליון בארץ נהנה מעושר פיננסי הודות לפריחת ענף ההייטק והנדל"ן - אך גם בגלל מדיניות מיסוי שמיטיבה עימו ופוגעת במעמד הביניים ובשכבות החלשות. רו"ח רותם סול ורו"ח (עו"ד) ג'אד דיאב, מנהלים מקצועיים בכירים בשטיינמץ עמינח, מצביעים על הבעיות, מנסים למצוא פתרונות ומביטים אל עבר מגמות עתידיות.

האם מדיניות המיסוי אכן יוצרת פערים אלו?

רו"ח רותם סול: "רואים שבמקרים רבים מדיניות המיסוי אכן יוצרת פערים. אפשר לקחת דוגמה מתחום של מיסוי מקרקעין. מדובר בהוצאה הכי גדולה שיש לבן אדם בחייו. המחוקקים יצרו חוקים סבוכים, כך שנוצר מצב שרק מי שיש לו את הממון לקחת אנשי מקצוע, את רואי החשבון ואת יועצי המס הטובים ביותר, יכול לרדת ממיסוי של 40% למיסוי של 2% בתכנון יצירתי".

"עד 1.1.2014 היית יכול למכור דירה ללא תקרה של סכום, אפילו ב-100 מיליון שקל, כל עוד חלפו ארבע שנים בהם לא מכרת דירה. ב-2012 אהוד ברק מכר דירה במגדל אקירוב ב-26.5 מיליון שקל ונוצר באזז רציני. עלו תהיות איך הוא יכול למכור בסכום כזה ללא מס. קורה מצב בו יש איזשהו באזז תקשורתי, ואז מסבכים את החוק עוד יותר. כך מ-1.1.2014 שינו את החוק וקבעו תקרה של עד 4.5 מיליון שקל לדירת מגורים יחידה ללא מיסוי וכל דירה נוספת תהיה פטורה עד ליום זה, ומס של 25% לתקופה שאחרי".

ומה ההשלכות של החקיקה הזאת?

רו"ח רותם סול: "יש בעלי הון שיש להם דירות שאותן רכשו לפני עשרות שנים ובגלל שקבעו את נקודת החתך ל-1.1.2014, נוצר מצב בו יש להם חלק ליניארי מטורף שהוא פטור ממס. נגיד לאדם יש קרקע משנות ה-40 או ה-50. יש הבדל בחוק בין קרקע לבין דירת מגורים. בקרקע, כמו בכל נכס מקרקעין שאינו דירת מגורים, יש מס שולי בשיעור של עד 47% שייוחס אליו מתקופת הרכישה ועד ליום 7.11.2001. החלק של אחרי זה מחולק גם לשתי תקופות עם מיסוי של עד 20% שמיוחס לתקופה החל מיום 7.11.2001 ועד ליום 1.1.2012 ו-25% מיסוי החל מיום 1.1.12 ואילך. אם אתה מוכר קרקע כזו, שרכשת הרבה לפני שנת 2001, אתה יכול להגיע למיסוי של מעל 40%. אבל, למי שיש הון יכול לעשות תכנון מס פשוט ויצירתי, הוא הופך את זה לדירת מגורים, ברמה הכי נחותה והכי זניחה שיש, מעין "הנחת קראוון" לצורך העניין, ואז החוק מאפשר לו למכור אותה כדירת מגורים וכך החלק של עד ה-1.1.2014 פטור ממס. כך אתה יכול להפוך מיסוי מאסיבי של 40% למיסוי של כ-2% בלבד. על פניו מנסים לשנות את החוקים כדי להיטיב עם השכבות החלשות, אבל בפועל מסבכים אותם ומיטיבים עם השכבות החזקות".

יש עיוותים שנתקלת בהם תוך כדי העבודה?

רו"ח רותם סול: "בנוגע למס רכישה. זה מס שברוב מדינות העולם אין אותו. זה מס מעוות שאין בו היגיון כלכלי. אני יכול לקנות דירה במיליון שקל ולשלם 80 אלף שקל מס רכישה. יום אחרי זה למכור, והרוכש ישלם 80 אלף. ויום אחר כך הדירה שוב תימכר והרוכש ישלם 80 אלף. המס הזה מעיק והזוי ואף לא מוותרים עליו גם כאשר אב נותן לבנו דירה במתנה בפטור ממס שבח".

"יש עיוות נוסף שמתעצם אצל שכירים בעיקר, נקודות זיכוי מס בתחילת הקריירה שאינן מנוצלות ופשוט הולכות לפח. לדוגמא ישנן נקודות זיכוי לחיילים משוחררים ולמי שסיים תואר אקדמי. ברור שמי שרק השתחרר או סיים את התואר הראשון נמצא בתחילת הקריירה שלו ולכן מרוויח שכר מינימום ואינו מנצל את ההטבות הללו מכיוון שהוא לא מגיע לסף המס, תקרה שבה ממילא אין מיסוי בגלל נקודות זיכוי בסיסיות אחרות שמתקבלות. כך גם עם ילדים, גבר מקבל נקודות זיכוי עד גיל 5. עבורו, הוא כנראה בתחילת הקריירה שלו כאשר יש לו ילדים קטנים והוא לא משתמש בהטבה הזו. כשהוא מתחיל לפתח את הקריירה ולהרוויח סכומים גבוהים יותר, הילדים כבר מעל גיל 5 ואין לו את נקודות הזיכוי".

יש הבדל בין שכירים לעצמאיים בנושא הזה?

רו"ח ג'אד דיאב: "יש את העשירים שמבצעים תכנוני מס כמו פתיחת חברה ועוסק מורשה כדי לקזז הוצאות. שכירים, שהם מעל ל-80% בערך משוק העבודה בישראל, יכולים לקזז הוצאות, אין באמת מניעה בחוק לכך, אך בפרקטיקה זה לא קורה כי הם לא מגישים דוחות ותמיד עבדו מהמשרד - אז אין להם באמת הוצאות. מאז פרוץ מגפת הקורונה העולם השתנה, הרבה עובדים מהבית ויש להם הוצאות כמו חשמל, ריהוט, שימוש בתקשורת, אינטנרט וכדומה, ועדיין, בפרקטיקה רובם ככולם לא מגישים דוחות. ההצעה היא שישלמו מס בקיזוז הוצאות דרך המעסיק או שיגישו דוח שנתי על ידי הקלה ייעודית".

מה הצעדים שעל הממשלה לבצע על מנת לצמצם את הפערים?

רו"ח רותם סול: "למעט פטור מדירת מגורים יחידה שיש להשאיר, צריך לבטל את כל הליניאריות והדברים המסובכים שנוצרו בעקבות טלאי על טלאי של חקיקה, ולעבור למס שבח אחיד של 25%. להודיע על ביטול עתידי של הפטור על החלק הליניארי לדירת מגורים, נניח מעוד חצי שנה, ובמקביל לכך לבטל את מס הרכישה, או אפילו להוריד אותו למספר זניח של 3%. זה יגרום למוכרים, שיש להם נכסים רבים, לרצות למכור את הדירות מיידית במיסוי נמוך. מנגד הקונים לא ירצו לקנות, הם ירצו לחכות לירידה הדרסטית של מס הרכישה. זה יכול להוריד את מחירי הנדל"ן כי הרבה ירצו למכור ולא הרבה ירצו לקנות".

"יש גם דברים שלא כדאי לדעתי לעשות כמו ההצעות שעולות מדי פעם לפעם. מדברים על החזרת מס ירושה/מס עיזבון, שבוטל בישראל בשנת 1981, והטלת מס עושר. אני נגד מס ירושה כי מדובר גם בכפל מס וגם אם מישהו ממעמד הביניים מקבל נכס במקרה מצער של פטירה, לא צריך להטיל עליו עוד מסים. כך אפשר לחזק את מעמד הביניים בכל מה שקשור לנכסים. במס עושר, מדברים על למסות אדם על עצם החזקת ההון, לא רק על מימוש. אני מבין את הלוגיקה, אבל זה חוק מעוות ובמקומו צריך לשטח את החוקים ולקבוע נקודות זיכוי שבאמת אפשר לנצל, למשל ע"י "הקפאת" הנקודות זיכוי של התואר ושל מה שהזכרתי קודם עד קבלת משכורות גבוהות ואז ניתן יהיה להנות מאותן נקודות זיכוי.

ומה לגבי גביית המס שמוזכרת?

רו"ח רותם סול: "בדוח של אדווה רואים כי השכבות העליונות לא משלמות מס בהתאם לגידול בנכסים. יש הרבה נכסים פסיביים בחו"ל. משקיעים בשוק ההון בחו"ל ואין על זה מיסוי בישראל עד למימושם וכיום ניתן לנתק תושבות ואז להפוך גם את המימוש העתידי לפטור ממיסים בישראל. ישנו סעיף בפקודת ממס הכנסה שמנסה למסות את אותם נכסים עד למועד הניתוק אבל כאמור זה מהווה כר פורה לתכנוני מס שבנקל מאפשר להפחית את המס משמעותית ולעיתים לבטלו לחלוטין, באשר לנכסים הזרים ".

רו"ח ג'אד דיאב: "הרבה מהם מעדיפים לנתק את התושבות הישראלית משיקולי מס. לעבור למדינה אחרת בגלל שיש שם הטבות מס. אם הם מתכננים אקזיט, הם יעדיפו במקרים רבים להיחשב כשתושבי חוץ בגלל המיסוי בישראל. צריך לחשוב כיצד לתקן את אי השוויון הזה, אך לעודד אנשים בעלי ממון להישאר כאן".

על פי הנתונים הכנסות המדינה ממיסוי גדלו ב-14.5% במשך חמש שנים. האם צפויה עלייה נוספת עד 2027?

רו"ח רותם סול: "הנבואה ניתנה לשוטים, אבל אני לא חושב שהמגמה הזאת תימשך".

רו"ח ג'אד דיאב: "אני חושב שהמגמה תימשך כיוון ששוק ההון משגשג וגם השוק הטכנולוגי פורח. צריך למצוא את האיזון שבין הכנסות המדינה ממסים, שרבים מהם מגיעים משכבות מעמד הביניים והשכבות החלשות, לבין עידוד של משקיעים שמכניסים כספים רבים למדינה".