4.27.1 שינויים בחוק לעידוד השקעות הון
מתוך רצון להתאים את החוק לתעשייה עתירת ידע, כדי לעודד חברות מתאימות להתבסס ולהרחיב את פעילותן בישראל, באמצעות מחקר ופיתוח, לקבוע תמריץ לעידוד פעילות חדשה בישראל ולהעלות את רמת הפריון והחדשנות מוצעים מספר שינויים בחוק לעידוד השקעות הון, כדלקמן:
הטבות במס בשל מפעל טכנולוגי מועדף
מוצע לקבוע כי הכנסה טכנולוגית היא הכנסה הנובעת מנכס לא מוחשי מוטב, שהוא פטנט רשום, תוכנת מחשב, זכות מטפחים של זני צמחים, זכויות לפי חוקים אחרים שיקבע שר האוצר וזכויות דומות לפי דיני חוץ, ולגבי חברות קטנות - גם ידע שפותח בישראל בידי המפעל שאישרה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, ובתחום האנרגיה המתחדשת - ידע כאמור שאישר המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
תכלית הצעת החוק היא לעודד חברות מתאימות להתבסס ולהרחיב את פעילות המחקר והפיתוח שלהן בישראל, לכן מוצע שלא להגביל את ההכנסה הנובעת מנכס לא מוחשי מוטב לשיטת תמחור מסוימת, ולאפשר לכלול בהכנסה זו, בין השאר, גם הכנסות ממתן רישיונות לשימוש ("זכות שימוש") בתוכנת מחשב, תמלוגים, דמי שימוש, דמי מנוי על שירות או על תוכנה וחלוקת הכנסות.
כמו כן, ההכנסה הנובעת מנכס לא מוחשי מוטב אינה מוגבלת למודל עסקי מסוים ויכולה לכלול גם מכירת מוצר המבוסס על נכס לא מוחשי מוטב, שירותי מו"פ, כל עוד הם מהווים נתח קטן מהכנסות החברה, ומכירת שירותים מבוססי תוכנה, המהווים נתח הולך וגדל מהכנסות תעשיית ההיי–טק, ובהם נכללים שירותים במתכונת הידועה כ–( Software As A Service ( SAAS ושירותים דומים מבוססי "ענן". שירותים מבוססי תוכנה ניתנים בענפים שונים, כגון פרסום באינטרנט, פיננסים, שירותי בניית אתרים ושירות לאחסון ושיתוף מידע, זאת כמובן בתנאי שההכנסה במקרים אלה אכן נובעת במהותה משרותי התוכנה עצמם, בהתאם לתכלית החוק.
כמו כן יובהר כי הכנסה ממכירת מוצר מוחשי שתפקידו לשאת את הנכס הלא מוחשי המוטב, מהווה הכנסה ממתן זכות שימוש בנכס הלא מוחשי המוטב. הכנסה טכנולוגית תכלול גם הכנסה הנובעת משירותים נלווים או משלימים למוצר, במסגרת זו מוצע לקבוע כי מס החברות על הכנסה טכנולוגית מועדפת חייבת יהיה בשיעור של 12% לגבי חברה בעלת מפעל טכנולוגי מועדף ו־6% לגבי חברה בעלת מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד. בנוסף מוצע לקבוע מס מופחת על דיבידנד בשיעור 4% המחולק לחברה זרה וכן מס מופחת ביחס לרווח הון ממכירת קניין רוחני לחברה קשורה.
מיסוי חברות ארנק
בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה של שכירים בחברות, בעיקר ברמות השכר הגבוהות, המפסיקים את עבודתם במעמד של שכירים באותן חברות אך ממשיכים לתת את אותם השירותים באמצעות חברה בשליטתם, כאשר בפן המהותי מתקיימים יחסים הדומים במהותם ליחסי עבודה בין השכיר לשעבר, נותן השירות, לבין החברה מקבלת השירות. כעת רשות המסים מנסה, ולא בפעם הראשונה יש לציין, לסגור תכנון מס של תופעה זו המכונה "חברות ארנק" וזאת באמצעות קביעת מנגנון לפיו תחוייבנה חברות אלו לחלק את הרווחים שצברו כך שבעל המניות, בדרך כלל אדם יחיד המחזיק בחברה, יחוייב בתשלום של מס ההכנסה בשיעור מס שולי חלף מס חברות, וזאת בכפוף לתנאים מסויימים שייקבעו בחוק.
מס "דירה שלישית" (מס ריבוי דירות)
לפי המוצע בטיוטת חוק ההסדרים, ועל רקע המאבק ביוקר המחיה בישראל והניסיון להגדיל את היצע הדירות, מוצע לחוקק מס ריבוי דירות שישולם בשל כל דירת מגורים שהייתה בבעלותו של יחיד שהיה הבעלים של שלוש דירות מגורים או יותר, למעט שתי דירות מגורים לפי בחירתו. בנוסף, מוצע לקבוע שמי שהיה בעלים של חלק מדירת מגורים, העולה על שליש, לא יצטרך לשלם את כל סכום המס על הדירה אלא רק חלק יחסי מסכום המס, כיחס לשיעור בעלותו בדירת המגורים.
סכום המס השנתי אשר ישולם בעד כל דירה חייבת יעמוד על 1% מהסכום הקובע שיתקבל על ידי הצבת מאפייני הדירה החייבת בנוסחה שבתוספת. כמו כן מוצע לקבוע כי בכל מקרה, לא יעלה סכום המס שנתי, לכל דירה חייבת, על 18,000 שקלים חדשים. סכום זה יעודכן בתחילת כל שנה לפי שיעור שינוי מדד מחירי הדירות.
מיסוי קיבוצים
מוצע להבהיר את אופן המיסוי של הקיבוצים, ולהבחין בין קיבוץ שיתופי לבין קיבוץ מתחדש, כך שאם קיים פער בין הכנסות החברים מהקיבוץ, אופן המיסוי יהיה בדומה לזה החל לגבי נישומים רגילים. בהתאם לכך מוצע לקבוע כי הכנסות החברים בקיבוץ המתחדש יחשבו, לעניין שיעור המס המתחייב, כהכנסות החברים לכל דבר ועניין, ואילו הכנסות הקיבוץ מהנכסים המשותפים יחויבו במס בהתאם לשיעורי המס החלים על חבריו, ולעניין זה הנכסים ייוחסו לכל אחד מהחברים, בהתאם לזכויותיהם ברווחים, זאת בדומה לשותפות, כאמור בסעיף 63 לפקודה.
התיקון המוצע אינו משנה את מעמדם של חברי קיבוץ שיתופי, לרבות חברי מושב שיתופי, לעניין הביטוח הלאומי, ואילו חברי קיבוץ מתחדש ייחשבו כמבוטחים בהתאם למעמדם ולעיסוקם - עובד, עובד עצמאי או מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לגבי דמי הביטוח ולגבי זכאותם לגמלאות, למעט גמלת הבטחת הכנסה.
סיווג משיכות כספים מחברה
אחת התופעות הנפוצות לטענת רשות המסים של ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו־שלבי היא משיכות של כספים או נכסים מחברה בידי בעלי המניות של החברה, אשר משמשות את בעלי המניות ואינן מוחזרות במשך פרק זמן ארוך, ולעתים אינן מוחזרות כלל. המשיכות מוגדרות על ידי בעלי המניות כהלוואה שתוחזר לחברה בבוא היום, או בתום תקופה ארוכה.
על פי הדין הקיים, בעל המניות מחויב במס על הכנסה בגובה הריבית הרעיונית אשר לא שילם לחברה בתקופה שבה השתמש בכספי החברה, או בגובה דמי שימוש ראויים בנכס, לפי העניין. אך מבחינה כלכלית, תשלום מס כאמור אינו מגיע לסכום המס על הדיבידנד, שנחסך לבעלי מניות באמצעות שימוש בכספי החברה ונכסיה בלא משיכתם כדיבידנד.
לפיכך מוצע לקבוע כי משיכת כספים או נכסים בידי בעל מניות בחברה, תיחשב כמשכורת או כדיבידנד, לפי העניין, ולהבהיר כי על משיכה כזו לא יחולו הוראות סעיף 3(ט) הקובעות הסדר מס החל על פעולות שסיווגן לעניין פקודת מס הכנסה הוא הלוואה.
עוד מוצע לקבוע כי יראו משיכה של כספים בידי יחיד בעל מניות מהותי או קרובו, או העמדת נכס של חברה לשימושו של אותו יחיד או קרובו, כהכנסתו של בעל המניות שעליה הוא חייב לשלם מס הכנסה, אפילו אם הוא סיווג את הפעולה כהלוואה או כמתן בטוחה.
הכנסה זו תסווג כהכנסה מעסק או ממשלח יד, מעבודה, מדיבידנד, או כהכנסה אחרת, בהתאם לנתונים ולנסיבות של כל מקרה, וסכום ההכנסה יהיה סכום הכסף שנמשך או ערך הנכס שבו השתמש בעל המניות.
