סעיף 181ב לפקודת מס הכנסה מגדיר "הוצאה עודפת" כהוצאה המשולמת בידי חברה ואינה מותרת בניכוי על פי סעיפים 31 ו-32 לפקודה והתקנות שמכוחם.
ההוצאות הלא מוכרות האלה מתואמות בדוח ההתאמה שאנחנו מגישים לפקיד השומה.
על פי הוראות הפקודה יש לשלם מקדמות בגין 'הוצאות עודפות' בשנת המס, כדלקמן:
- חבר בני אדם שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה או שהכנסתו פטורה ממס או שעיסוקו אינו לשם קבלת רווחים או שנקבע בחוק שדינו לעניין תשלום המס כדין המדינה (חבר בני אדם שחל עליו סעיף 3(ז) לפקודה), ישלם מקדמה על סך 90% מסך ההוצאה העודפת.
- חבר בני אדם אחר ישלם 45% מסך ההוצאה העודפת.
את המקדמות על ההוצאות העודפות יש לשלם באופן שוטף במהלך שנת המס בטופס 102 וכן נדרש למלא ולהגיש טופס מספר 1235 לפירוט ההוצאות עודפות ומקדמות המס ששולמו בגינם וזאת כנספח לדוחות השנתיים המוגשים לפקיד השומה.
ככלל, סכום המקדמות בשל עודפות מופחת מהמקדמות הרגילות שהחברה משלמת, ועודף מקדמות שלא קוזז מהמס בשנת המס מועבר לשנת המס הבאה כשהוא מתואם לפי שעור עליית המדד.
בעבר נושא בחינת הוצאות עודפות ותשלום המקדמה בגינן היה עולה רק בעת דיון ניכויים, אולם לאחרונה התרבו המקרים בהם רשות המיסים החלה באופן יזום ושוטף לעבור ולדרוש לחייב חברות ונישומים אשר לא דיווחו כדין על תשלום מקדמות של 45% מסכומי ההוצאות העודפות לשנת מס. חיוב זה הינו בתוספת ריבית והצמדה מתום אותה שנת מס ועד מועד החיוב בפועל.
יובהר כי הנ"ל רלוונטי בעיקר לשנים בהם דווח הפסד לצרכי מס בחברה (קרי, חברה הפסדית לצרכי מס), ויש להדגיש כי כאשר חברה כאמור, אשר הייתה הפסדית לצרכי מס במשך מספר שנים ועברה למצב של הכנסה חייבת (רווח לצרכי מס), תשלום מקדמות בשל עודפות ייזקף לה על חשבון המס המגיע ויקוזז ממנו.
דוגמא:
