שינוי מגמה למשקיעי ביטקוין ישראלים | מידע מקצועי

תחום המטבעות הווירטואלים שפרץ לחיינו לפני יותר מעשור, תופס תאוצה ככל שחולף הזמן. מגמה זו הביאה וממשיכה להביא ישראלים רבים להשקיע בביטקוין. על אף הפופולריות של מטבעות וירטואליים, ובמיוחד ביטקוין שנחשב למטבע המפורסם וה'חם' ביותר כיום, נושא זה טרם הוסדר בחקיקה הישראלית. בשל היעדר ההסדרה, סוגיות שונות הנוגעות לתחום עשויות להגיע לפתחם של בתי המשפט.

כך קרה לאחרונה, כאשר בני זוג הגישו תביעה נגד בנק מרכנתיל דיסקונט, בשל סירובו של הבנק להפקיד לחשבון של השניים סכום של כ-2 מיליון ש"ח, שמקורו במכירת מטבעות וירטואליים מסוג ביטקוין. סירובו של הבנק היה בשל חששו מפני הלבנת הון ומימון טרור.

הזוג, שרכש בזמנו מטבעות ביטקוין בהיקף גדול (כ-250 מטבעות), עשה זאת באותה עת בעלות של כ-15,000 ש"ח. את חלקם העבירו לחברה שמכרה את המטבעות והחזיקה אותם בחשבונה המנוהל בבנק דיסקונט. לפני כארבע שנים, ביקשו השניים להעביר כ-2 מיליון ש"ח שמקורם במכירת המטבעות לחשבונם המנוהל במרכנתיל-דיסקונט, ואז נתקלו בסירוב הבנק. על אף הסירוב, ביצע הזוג 13 העברות שהסתכמו בכ-100 אלף ש"ח, שמקורם בביטקוין. הבנק חשף זאת ונתן את אישורו במיוחד כדי שהסכום יישאר בחשבון - אך לבני הזוג הובהר שפעולות דומות נוספות עלולות להביא לסגירת החשבון.

בשל פסיקה נוספת בתחום המטבעות הווירטואליים, השניים העבירו עוד כ-700 אלף ש"ח מכיוון שסברו כי המצב המשפטי השתנה. הבנק החזיר באופן מיידי את הסכום לחברה שביצעה את ההעברה, ונימק כי מדובר בהעברה אסורה. תביעתם של השניים הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, והשופטת דחתה את טענת הבנק. בפסק הדין הוסבר כי נראה שאופן רכישת המטבעות לא מעורר חשד וכי ישנו סיכון נמוך מאוד שמדובר בהלבנת הון או במימון טרור. לכן, על אף ההתנהלות הבעייתית לכאורה של הזוג, שביצע הפקדות בניגוד להוראת הבנק, הורתה השופטת לבנק לאפשר לזוג להעביר כספים לחשבונם בתנאי שיציגו אישורים הנוגעים למקורו של הכסף.

משמעותה של הפסיקה על הציבור

אחת הצרות הצרורות בתחום המטבעות הווירטואליים היא לאו דווקא מיסים - משקיעי קריפטו מוכנים לשלם את המס על המטבעות (ובראשם כאמור, ביטקוין), אבל העניין הוא החשש מפני הלבנת הון. בשל החוקים בתחום והקנסות שהבנקים ספגו לאור הסוגיות האלה, הם מפחדים מאוד ממטבעות וירטואליים. לכן, עמדתם היא לא להפקיד או לקבל כל כסף שקשור בצורה כלשהי בביטקוין. במיוחד הדבר אמור על הפקדות ישירות מחברות סליקה שמבצעות המרה מביטקוין לדולר למשל.

בשל מדיניות הבנקים, נאלצים ישראלים רבים לפתוח חשבון בנק בחו"ל כדי לקבל את תמורת הכסף, וגם אז הם אינם מצליחים להביא את הכסף הביתה לישראל. מדובר בעיוות משמעותי - כיוון שמדובר באנשים שומרי חוק ששילמו מיסים על סכומים אלו, אך הבנקים, בשל בירוקרטיה נוקשה, לא מוכנים לקבל זאת. אמנם הפסיקה המדוברת לא התקבלה בהכרעת בית המשפט העליון, אך במקרה זה הפסיקה הכריחה את הבנקים להפקיד את הכסף, ולא למנוע מאדם שליטה על רכושו. זו בהחלט בשורה מעודדת עבור משקיעי ביטקוין.

יתרה מזאת, בהליך נתבקשו בנק ישראל והיועץ המשפטי לממשלה למסור את עמדותיהם באשר לכספים שמקורם במטבעות וירטואליים. בנק ישראל הגדיל לעשות והסביר כי בתוך חודשים ספורים הוא צפוי לקבוע מדיניות רשמית שתחייב את הבנקים הגדולים במדינה.

משמעותה של הפסיקה על הציבור

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים לחזרה

שירותי הפירמה

חוזרים מקצועיים