שכירים בעלי שליטה ועצמאים בקורונה | מידע מקצועי

הקורונה עצרה את המשק הישראלי כמו באבחת חרב, ובעלי עסקים נקלעו למציאות שקשה לתפוס: אפס הכנסות למספר עצום של עסקים, אל מול טבלת הוצאות קשיחות שלא נעצרות. ברקע, המדינה הבטיחה כל הזמן "לא לדאוג, יהיה בסדר", אבל אנו הישראלים יודעים, שלא פעם, כאשר אומרים לנו שיהיה בסדר, זה בדיוק הזמן לדאוג.

המענקים ששולמו עד כה לבעלי עסקים בפעימה הראשונה והשנייה היו נמוכים עד כדי גיחוך, משהו הדומה לדמי אבטלה שמשולמים לשכיר בגין הפגיעה במשכורת שלו, ולא פיצוי לעסקים עם פגיעה קשה במחזורים שנתיים, הנעים בין מאות אלפים למיליוני שקלים. כעת ניתן להגיש את הבקשה לקבלת הפעימה השלישית של הפיצויים בגין אובדן מחזור הכנסות לחודשים מרץ-אפריל 2020 (ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019). לעסקים עם מחזור שנתי של עד 20,000,000 שקלים, יש תקרת פיצוי של 400,000 שקלים, כלומר כסף אמיתי. לא הכל ידוע עדיין, ויש עוד שאלות פתוחות לגבי הנושא של הפיצויים לבעלי עסקים בגין משבר הקורונה. עם זאת, יש כמה נקודות שצריך להדגיש.

שכירים בעלי שליטה בחברת מעטים

ראשית מיהו "שכיר-בעל-שליטה בחברת מעטים"? מרבית האנשים שהעסק שלהם מאוגד כחברה בע"מ שהם בעלי מניות יחידים, או בעלי מניות השליטה בה, מושכים משכורת חודשית מן העסק שלהם. בצורה הזאת, הם שולטים בהוצאות החברה, במס ההכנסה שהם ישלמו על הכנסתם, ולא משלמים מס על דיבידנדים מהחברה. על פי רוב, היחס של המדינה לשכיר בעל שליטה הוא כאל עצמאי, כלומר תשלום דמי ביטוח לאומי כעצמאי, חוסר יכולת לקבל דמי אבטלה במצב של אובדן הכנסות, הגבלות על משיכת משכורת דרך חברות ארנק ועוד. עם זאת, כאשר הוכרז על תשלומי פיצויים לעצמאיים בעקבות משבר הקורונה, הקבוצה של שכירים בעלי שליטה הוחרגו מתוכנית הפיצויים המתוכננת. כלומר, המדינה ידעה לקחת מהם כמו מעצמאים, אבל לא נתנה להם כמו עצמאים, אף על פי שהמענק שניתן בראשיתו לעצמאים כאמור היה ממילא נמוך מדי.

צריך לומר: המדינה באמת פעלה לטובת הבראת המשק בעקבות הקורונה. התקציבים שהיא העמידה לצורך הניסיון לפתור את המשבר הם ראויים והולמים. עם זאת, תהליך קבלת ההחלטות היה לוקה בחסר וטעון שיפור. למשל, הנושא של שכירים בעלי שליטה ועצמאים שלא קיבלו פיצויים, נוצר משום שמבחינה משפטית, כדי לפצות שכירים בעלי שליטה ועצמאים, היה צורך להעביר זאת בחקיקה במקום לקבוע בתקנות (בניגוד לדמי אבטלה לשכירים, שניתן היה להעביר בקלות פרוצדורלית יחסית כהוראת שעה). הדבר הזה לקח זמן, והשאיר את העצמאים באי ודאות לגבי פיצויים לתקופה ארוכה מדי.

בכלל, כל התהליך של העברת תקנות וחקיקה לקח יותר מדי זמן: בעלי עסקים ישבו בבית ופתחו הפרעות חרדה ולחצים נפשיים. כל יום שעובר עם אי ודאות, פוגע לא רק במצבם הנפשי, אלא גם בכלכלה ישירות, משום שחוסר ודאות וחרדה אינם מועילים לצמיחה כלכלית של משק, שבנוי על אמון האנשים בצמיחתו. מעבר לכך, נראה שעצמאים ובעלי עסקים שהמחזור שלהם גדול במיוחד (ע"ע הראל ויזל), יצליחו לקבל מענקים נדיבים במיוחד מן המדינה, בתנאים טובים הרבה יותר מעצמאים קטנים יותר.

לוקח אותנו לפרוצדורה

מעבר לכך, קיימות כל מיני הגבלות (נכון לעכשיו, לפי הפרסומים) על קבלת מענקים לעצמאים ושכירים בעלי שליטה, שלא ראוי שיתקיימו. למשל: עצמאים שהעסק שלהם נפגע, אבל בן או בת הזוג שלהם מביאים הכנסה שהיא מעל תקרה מסוימת, אותה הכנסה תגולם בפיצוי שיינתן לעצמאים. כאשר שכיר "רגיל" מגיע לקבל דמי אבטלה, אף אחד לא שואל אותו כמה אשתו מרוויחה וכמה נכסים יש לו.

בעיה נוספת היא בנושא של הלוואות במימון מדינה: המדינה התחייבה לערוב לבנקים עד לגובה של 15% מסך ההלוואות שניתן. מדובר בתקרה נמוכה מאד של ערבות, מה שאילץ את הבנקים להיות בררניים במיוחד לגבי מי יהיה זכאי לקבל הלוואה. במצב הזה, בעלי עסקים רבים לא יוכלו לקבל הלוואה כדי להציל את העסק שלהם, וחלקם ייאלצו פשוט לסגור. בטווח הארוך, הכלכלה תיפגע מכך.

שכירים בעלי שליטה בחברת מעטים

לוקח אותנו לפרוצדורה

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים לחזרה

שירותי הפירמה

חוזרים מקצועיים