לאחרונה פורסם בכלי התקשורת על פניות שביצעה רשות המיסים למאות ישראלים שמבצעים מסחר במטבעות וירטואליים, המניב להם הכנסות. רשות המיסים פתחה לישראלים אלו תיק במס הכנסה, ולפי הערכותיה, היקף הפעילות שלא דווחה עומד על מאות מיליוני שקלים. במקרים ספציפיים, קיבלו פנייה גם בעלי הכנסות ממטבעות וירטואליים שדווקא כן פתחו תיק במס הכנסה, אך לא הצהירו על כל ההכנסות שלהם.
חשוב לציין בהקשר זה, וכפי שהובהר בכתבה שאליה התראיינו באתר TheMarker, המטבעות הווירטואליים נחשבים על ידי רשויות המס כנכסים ולא מטבעות, ולכן ישנו מס רווחי הון על הרווחים מהם, בשיעור של 25 אחוזים.
הרציונל הוא הגדלת הישראלים המדווחים לרשות המיסים על הכנסותיהם, בין היתר עקב ביקורות, לפיהן הרשות מתרכזת בגביית מס מציבור הישראלים המדווח לה על הכנסותיו, ולא מאזרחים המכניסים לכיסם 'הון שחור'. על פי הדיווחים השונים, כדי לאתר את הנישומים הפוטנציאליים, ביצעה הרשות פנייה לבורסות מטבעות וירטואליים ופניות לגופים נוספים. בנוסף, שלחה הרשות פניות לישראלים שחשודים בעיניה בהכנסות שלא דווחו.
גילוי מרצון צפוי לא להיות רלוונטי
יש לציין כי סוחרים במטבעות וירטואליים שקיבלו מכתבים מרשות המיסים, לא יוכלו לפתור את בעייתם באמצעות הליך 'גילוי מרצון', המסתיים בעוד ימים אחדים. בהקשר זה, מציין רו"ח שמוליק הירשפלד, מנהל בכיר בפירמת רואי חשבון שטיינמץ עמינח ושות', כי השוק הקריפוטגרפי מספק הפסדים, ואינו מייצר עוד צורך בגילויים. "יחד עם זאת", הוא מבהיר, "ראוי להחיל נוהל גילוי מרצון אנונימי כנוהל קבוע, ולא להפסיקו בסוף השנה".
אם קיבלתם מכתב מרשות המיסים ואינכם יכולים לפנות להליך גילוי מרצון, ממליץ רו"ח הירשפלד להסדיר את מצבכם מול פקיד השומה המקומי באופן אזרחי.
האנונימיות או החוק - איזה עיקרון מנצח?
המגמה המדוברת מצד רשות המיסים, הופכת לאחרונה את המסחר במטבעות דיגיטליים למסחר שאינו אנונימי, ולמעשה אחד העקרונות המנחים במטבעות קריפטו הוא האנונימיות של הסוחרים. ייתכן שיש כאלו שיראו באנונימיות שנפגעת בעיה, אך לדעת רו"ח הירשפלד, במקרה זה החוק גובר על עיקרון זה: "חוק הוא חוק, ואין חסינות או חיסיון בפניו".
