הורשת הפסדים לצורכי מס | מידע מקצועי

חוק הירושה קובע כי כאשר אדם נפטר, מבחינה משפטית, יורשיו נכנסים בנעליו. עקרון זה מכונה "עקרון הנפילה המיידית". עקרון זה קובע כי מרגע שמת אדם, באותה שנייה כל נכסיו עוברים ליורשיו (נתעלם לצורך הדיון בשאלת החובות שהיו לאדם במותו). אחת השאלות אשר עולות מדי פעם בהקשר הזה, היא אם אכן היורשים זוכים בכל נכסי המנוח, האם הם גם יכולים לנצל את ההפסדים שהיו לו לצרכי מס?

המפתח לתשובה היא לקבוע האם הפסדים לצרכי מס מהווים נכס. בכתבה שפורסמה לאחרונה בדה מרקר, פורסם כי המחוזי הכריע לאחרונה שוב בשאלה זו, בעתירה שהוגשה מטעם העיזבון של חבר הכנסת לשעבר צבי דינשטיין ז"ל. השאלה כבר נדונה בעבר בבית המשפט: במקרה שהגיע לבית המשפט המחוזי (ע"מ 41641-01-14 שרגא נ' פקיד שומה חולון) סופר על שני אחים שירשו את העסק של אמם. לאחר שנפטרה, הבנים מכרו את העסק. בבואם לשלם מס שבח, ביקשו לקזז מן התשלום את ההפסדים שהיו לאם לצרכי מס. אין מחלוקת, שאם האם הייתה מוכרת את העסק, היא עצמה הייתה רשאית לקזז את ההפסדים מתשלום מס השבח. אולם רשות המיסים מתנגדת להורשה של הפסדים לצרכי מס. אותם שני אחים הגישו עתירה כנגד המדיניות הזאת של רשות המיסים, ובית המשפט קיבל את עמדתה של רשות המיסים בנושא.

יש לציין כי לא מדובר ברעיון תלוש: בשיטת המשפט באוסטריה, הודו ובקנדה, קיימת צורה כזו או אחרת של הורשת הפסדים לצרכי מס. כאמור הוגשה לאחרונה עתירה נוספת בעניין לבית המשפט המנהלי בשם העיזבון של דינשטיין ז"ל, אולם בית המשפט שוב קיבל את עמדת רשות המיסים. לדידו של בית המשפט, לשון הפקודה פשוט אינה מאפשרת הורשה שכזאת, ואם רוצים לשנות את המצב, צריך לשנות את החוק.

האם באמת הפסדים לצרכי מס אינם נכס?

האם הפסדים לצרכי מס אכן צריכים לשמש כנכס? בארה"ב למשל מותר לסחור בהפסדים (אם כי כאמור, לא להוריש אותם). אם אדם מפסיד בעסק שלו למשל, הוא יכול למכור את הפסדי המס שלו לאדם אחר, כמו נכס לכל דבר. בישראל לעומת זאת, שנים רבות מדברים בנושא של סחירות הפסדי מס, אולם בית המשפט העליון (הלכת בן ארי) שולל את הסחירות של הפסדי מס.

מה שצריך ללמוד מן המקרה הזה, הוא שחשוב להיות חכם ולא צודק: כלומר, אם מומחה למיסוי היה עוסק בתכנון העיזבון של האמא למשל, היה ניתן אולי להימנע מן הסוגיה הזאת מלתחילה. כיצד? פשוט היו משתמשים בהפסדים האלה בניהול העיזבון.העיזבון של האמא היה יכול להתקזז עם ההפסדים של האמא. אפשרות אחרת הייתה יכולה להיות, במקרה של דינשטיין למשל, רישום כל הפעילות הכלכלית בחברה: את מניות החברה ניתן להוריש כמובן, ובמצב כזה לא היו בעיה של זכויות קיזוז (שהרי לחברה מותר לקזז הפסדים כמובן).

האם באמת הפסדים לצרכי מס אינם נכס?

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים לחזרה

שירותי הפירמה

חוזרים מקצועיים