פסיקת בית המשפט בעניינה של ברודקום | מידע מקצועי

בחודש שעבר קבע בית המשפט המחוזי, כי ענקית השבבים ברודקום לא תצטרך לשלם מס בהיקף 150 מליון שקלים, ועוד חייב את רשות המיסים בהוצאות משפט של 75,000 שקלים. איך קרה שרשות המיסים פספסה כל כך? בעצם השאלה היא מתי העברת שירותים וקניין רוחני מהווה עסקה מלאכותית שנועדה לחמוק מתשלום מיסים על רווחי המכירה. יש לפסק הדין חשיבות בתחום האקזיטים: במקרה הזה, חברת ברודקום, ענקית השבבים העולמית, רכשה את חברת Dune הישראלית. לאחר שחברת Dune הפכה לאחת מקבוצת החברות של ברודקום, החברה העניקה רשיון לשימוש בקניין הרוחני שלה לחברות שונות בקבוצה. רשות המיסים טענה שהענקת הרישיונות הללו בעצם רוקנה מתוכן את ערכה של Dune כחברה, ולכן הייתה כאן עסקה מלאכותית, במובן הזה שברודקום קנתה את Dune במחיר נמוך יותר משווייה האמיתי, ועל ההפרש יש לשלם מס. עם זאת, פסק הדין של בית המשפט המחוזי קבע כי לא בכל פעם שרשות המיסים תזעק "עסקה מלאכותית" אכן מדובר בעסקה שכזאת, וניתן לבצע רכישות שונות מבלי שהן ייחשבו לשינוי המודל העסקי של חברה.

דינמיקה של חתול ועכבר

לא אחת קורה שאחרי אקזיט או רכישת מניות של חברה על ידי חברה גדולה יותר, החברה הגדולה מוציאה את הקניין הרוחני מן החברה הקטנה, ומעבירה אותו למקלטי מס שונים כמו אירלנד, קפריסין וכדומה. הדינמיקה הטבעית במצבים הללו, היא שרשות המיסים מנסה לברר האם המחיר ששולם עבור המניה של החברה הינו מחיר ריאלי, או שמא מדובר במחיר חסר, שנועד לחמוק מתשלום מס עבור הרכישה, מתוך מטרה לקחת באופן מלאכותי את הקניין הרוחני מתוך החברה הקטנה. רשות המיסים בשנים האחרונות מחפשת את העסקאות הללו, היות ומדובר בדרך טובה להעמיק את גביית המיסים מבלי לפגוע באזרח הקטן.

הדינמיקה הטבעית במצבים הללו, היא שהחברות טוענות בפני רשות המיסים ובתי המשפט, כי הקניין הרוחני שהן לוקחות שווה הרבה פחות ממה שרשות המיסים טוענת שהוא שווה, ומחיר המנייה ששולם משקף את המציאות. רשות המיסים גם השיגה הצלחות: לפני שנתיים, פסק בית המשפט תשלומי מס של מיקרוסופט בשווי מאה מליון שקלים עבור רכישתה של ג'יטקו הישראלית. אז קבע בית המשפט, שהתמורה שנקבעה בהסכם ה-IP לא שיקפה את שווי השוק האמיתי של העסקה והמחיר ששולם על מניות ג'יטקו.

הפסיקה כעת בעניינה של ברודקום מלמדת כי בית המשפט עושה איזון מחושב של הנסיבות: ברודקום הצליחה להוכיח שמחיר המניה חושב כהלכה. צריך להבין שאם יש אקזיט ואחר כך מוציאים IP מתוך החברה, עמדתה של רשות המיסים לא תתקבל באופן אוטומטי בבית המשפט.

דינמיקה של חתול ועכבר

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים לחזרה

שירותי הפירמה

חוזרים מקצועיים