בניית מערכת ביוב במעצמה טכנולוגית | מידע מקצועי

לפי תחזיות של הלמ"ס שפורסמו בשנת 2017, אוכלוסיית ישראל תמנה 20 מליון איש בעוד קצת יותר מארבעים שנה, שהרי בישראל, בניגוד למרבית המדינות בעולם המערבי, שיעור הילודה עולה, ואוכלוסיית ישראל מתרבה במקום לקטון (כאן המקום להדגיש: 40 שנה זו תקופה שתהיה במהלך החיים של רובנו, לא משהו שניתן לבטל כבעיה שאינה רלוונטית לרובנו היום). מדובר בתסריט אימים מבחינת ישראל. מדוע? נחשוב על מדיניות התכנון המאפיינת את מדינת ישראל: כאשר הוקמה מדינת ישראל, לא נעשה יותר מדי תכנון מקדים, אלא ניסו לקבוע עובדות בשטח ופתרונות דיור למאסה גדולה של אוכלוסייה, בלי הרבה תקציבים (תחשבו על תשתיות הכבישים והחנייה בגבעתיים למשל, שלא נבנו למספרים שמאכלסת העיר כיום). נכון לאותה תקופה של עליות וחלוצים, המדיניות של היעדר תכנון באמת הייתה מובנת. אולם למרבה הדאגה, נראה שמדינת ישראל טרם הבינה את החשיבות של תכנון תשתיות לטווח ארוך עד היום.

זה לא מעניין את הציבור? זה לא מעניין את הפוליטיקאים

במסגרת מחקר שבוצע על ידי המחלקה הכלכלית בשטיינמץ עמינח, נבחן מצב התשתיות של מדינת ישראל. נראה כי למרות כל הקידמה הטכנולוגית שיש למשק הישראלי להציע (מה ששלו, שלו), בתחום התשתיות, מדינת ישראל "מפגרת בגאון" אחר העולם המערבי. נכון, בישראל המציאו את הדיסק-און-קי, את השדרוג לסטנטים ללב, וגם את הטפטפות ואת עגבניות השרי. אולם בתחום התשתיות, מספיק גשם כבד אחד כדי להציף כבישים, שהרי מערכות הביוב בכבישים ורחובות רבים אינן מסוגלות להתמודד עם גשמים מעל רמות מסוימות, שאינן גבוהות במיוחד. בכל שנה בעונת הגשמים, רחובות מוצפים, כבישים נסגרים, עצים קורסים וקירות מתמוטטים. גשם כבד בצפון היום הציף את נחל הגעתון בנהרייה, והעיר חדלה מלתפקד למשך יומיים. השנה אפילו התרחש אסון מחריד במיוחד, בו זוג צעיר טבע למוות בתוך מעלית בבניין שלו, רק משום שהביובים ברחוב מגוריהם לא הצליחו להתמודד עם מי הגשמים, והחניון בבניין שלהם הוצף. והציבור? מקבל זאת כמעין גזירת גורל, לא משהו שניתן לפעול לגביו או לתכנן. השיח על התשתיות אינו מהווה חלק מן השיח הפוליטי שמעניין את הציבור.

הבעיות של מדינת ישראל מבחינת תשתיות מורגשות כבר היום, ולא רק בעונות הגשמים: מצב הפקקים למשל. יחס הכביש:רכב בישראל הוא מן הגרועים בעולם. פשוט לא תכננו את הכבישים כמו שצריך. מנגד, לא בנו עדיין תשתיות למערכת הסעה המונית במדינת ישראל. בתחום התשתיות מבחינת ה-OECD, ישראל מדורגת נמוך מבחינת שימוש טכנולוגי בהקמת תשתיות. באירופה למשל, יש כבישים חכמים, שיכולים להטעין מכוניות חשמליות תוך כדי נסיעה. בישראל אנחנו אפילו לא מתחילים לדבר על הדברים האלה. בכנס ההתחדשות העירונית שמתקיים השבוע קצת מדברים על ערים חכמות ועל כל מיני חידושים אפשריים, למשל רמזורים שיפעלו בהתאם לאותות שיתקבלו מסנסוריים חשמליים שינטרו את מצב העומס בכבישים. אולם לא ברור מתי הדברים הללו יקרו בפועל, ועד כמה תהיה להם השפעה. הפתרון המוצע כרגע להתמודדות עם העומס בכבישים הוא אגרת גודש, ממש לא חידוש טכנולוגי.

תחשבו רחוק, תחשבו ירוק

אנחנו במדינת ישראל פשוט מיושנים במגזר התשתיות, וזאת בנוגע לענפים אחרים כמו הייטק, ביטוח, פיננסים וכדומה. אם מסתכלים על פריון עבודה לשעת עובד בענף הבנייה והתשתיות בישראל, הפריון נמוך לאין שיעור מבענפים אחרים. מחקר של ה-OECD שיצא בשנה שעברה ביחס למדינת ישראל, מצא כי אחד ממנועי הצמיחה האפשריים של מדינת ישראל הוא תחום התשתיות.

ענף התשתיות הוא ענף חשוב, שהרי הוא קובע את איכות החיים של התושבים בהמון היבטים כמו תחבורה, דיור וכדומה. בישראל קיים פחד משינוי: החברות הקבלניות חושבות לטווח קצר, מקסום רווחים לפרוייקט הנוכחי. אין חשיבה לטווח ארוך מבחינת יישומים טכנולוגיים. אולם בשלב מסוים הרגולציה תלך לכיוון של "בנייה ירוקה", ואותן חברות קבלניות בתחום התשתיות יהיו חייבות להתקדם טכנולוגית כי לא תהיה להן ברירה. הבעיה היא שהחברות לא מצליחות להתכונן לכך מראש כבר היום, היות שמהנדסים טובים מעדיפים בדרך כלל משרות מאתגרות ומעניינות יותר, שיש בהן יישומים טכנולוגיים מעניינים. הם פחות מעוניינים לעבוד בטכנולוגיות ישנות ומשעממות. כך נוצר מעגל שוטים כזה, שהחברות לא מתפתחות כי לא מגיעים המוחות הצעירים שיפתחו אותן, שבעצם לא מגיעים בגלל שהטכנולוגיה לא מעניינת אותם.

הנקודה העיקרית כאן היא, שהבעיה בישראל היא בעיה תודעתית: ההנהגה בישראל לא הקדישה מספיק חשיבות לנושא. עם זאת, ניכרים כעת סימני שינוי תודעתיים: מדינת ישראל הגדילה את התקציב לתשתיות לשנת 2020. מתחילה לחלחל הבנה מסוימת שמשהו לא עובד, ומשהו צריך להשתנות. האם דברים ישתנו בפועל? ימים יגידו.

זה לא מעניין את הציבור? זה לא מעניין את הפוליטיקאים

תחשבו רחוק, תחשבו ירוק

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים לחזרה

שירותי הפירמה

חוזרים מקצועיים