יישום תקנות ועדת גושן ISOX | פירמת שטיינמץ עמינח ושות' רו"ח

יישום תקנות ועדת גושן ISOX – סיירת מטכ"ל של רו"ח

דיוני ועדת גושן החלו לראשונה בשנת 2005, יושב ראש רשות ניירות הערך מינה ועדה ציבורית לבחינת קוד הממשל התאגידי בישראל (Corporate Governance) בראשותו של פרופסור זוהר גושן אשר אימץ רעיון ה- SOX האמריקאי עם התאמות לישראל, הנה כל מה שרציתם לדעת בנושא:

הסבר על SOX האמריקאי

הסוקס SOX האמריקאי הגיע בעקבות נפילת חברות ענק כגון אנרון Enron וחברת וורלדקום (WorldCom) עקב אי סדרים מהותיים ותרמיות חשבונאיות בדוחות הכספיים ובמקביל התרשלות רואי החשבון המבקרים דוגמת ארתור אנדרסון (אחד מחמשת משרדי רואי החשבון הגדולים בעולם ערב נפילת אנרון) כך שלאחר המקרים, הרשויות הגיעו למסקנה שביקורת רואה חשבון לבדה, אינה מספקת בטחון מספק למשקיעים בחברות ציבוריות, לכן, על מנת להחזיר את אמון ציבור המשקיעים הוחלט על הוספת מנגנון. פאול סארבאנס (Paul Sarbanes) יחד עם מייקל ג' אוקסלי (Michael G. Oxley) קבעו את חוק SOX שהינו חוק כבד בעל 11 פרקים ומאות סעיפים, שחל על חברות נסחרות אמריקאיות הכפופות לרשות לניירות ערך האמריקאית ה SEC

מהו הרעיון שעומד מאחורי SOX / ISOX

הרעיון המרכזי הינו יצירת מנגנוני בקרה נוספים ומקבילים שיבחנו הן על ידי ההנהלה והן על ידי רואה החשבון המבקר, לבדיקת פעילות החברה בכל הנוגע לסיכוני הגילוי והדיווח לדו"ח הכספי, ובכך לבסס ולהחזיר את אמון המשקיעים.

בישראל, כאמור, יישום תקנות ועדת גושן ISOX בחברות ישראליות מחיל גרסה מתומצתת של החוק האמריקאי על כל החברות הציבוריות הישראליות הנסחרות בבורסה בישראל, וזאת בנוסף ליישום החוק לחברות ישראליות אשר נסחרות בארה"ב, חברות ממשלתיות, בנקים וגופים מוסדיים המיישמים את החוק על פי הנחיות הרגולטור הרלוונטי שאחראי יישום כאמור, יספק למשקיע הבנה על כך שהחברה עצמה ורואה החשבון המבקר יבקרו את מיפוי כל התהליכים המהותיים בארגון (ע"פ גושן, מהותיים ביותר, כלומר קיימים הבדלים בין גושן לבין SOX), תהליכים אשר להם השפעה נרחבת על הדו"חות הכספיים. לאחר המיפוי, יתבצע ניתוח וזיהוי חשיפות גילוי ודיווח, לאותם תהליכים, ויוודאו שקיימות בקרות מתאימות והן יבדקו על פי מתודולוגיה מקובלת ובאופן שגרתי.

בשורה התחתונה, ההנהלה (מנכ"ל, סמנכ"ל כספים) ויושב ראש הדירקטוריון לוקחים אחריות אישית ומצהירים הצהרה נוספת המתווספת לדו"ח הכספי לגבי אפקטיביות הבקרה הפנימית (נציין כי הבקרה בעקבות ההצהרה, יכולה להיות אפקטיבית או אינה אפקטיבית)

תפקיד רואה החשבון ביישום תקנות גושן

רואה החשבון המבקר מבצע עבודת ביקורת נוספת על אפקטיביות הבקרה הפנימית כך שמבצע מיפוי לסיכונים, בודק אותם ואת הבקרות עליהם, ומוודא ראשית שהחברה מיפתה ועשתה את עבודתה כראוי, ושנית, רואה החשבון המבקר בודק באופן בלתי תלוי שהבקרות אכן קיימות, מבוצעות, אפקטיביות והוא גם מצהיר בדו"ח נוסף לדו"חות הכספיים על כך, דו"ח על אפקטיביות הבקרה הפנימית מוגש לציבור. כאמור, הבקרה הפנימית יכולה להיות אפקטיבית אך גם אינה אפקטיבית.

מה קורה במידה וההצהרה קבעה כי הבקרה אינה אפקטיבית?

במידה והבקרה אינה אפקטיבית, הדיווח יבוצע במסגרת פרסום הדוחות הכספיים לציבור, לכך תיתכן ותהיה השפעה שלילית על נכונותם להשקיע באותה חברה היות ודיווח זה מהווה אינדיקציה על קיומו של סיכון לכך שטעות מוטעית מהותית לא תתגלה ו/או תדווח.

יישום תקנות גושן ISOX בחברות ישראליות ציבוריות הינו תהליך ארוך ובנוסף עליו להתבצע מידי שנה מחדש, ובעצם כך, לבחון את אפקטיביות הבקרה בארגון מחדש מידי שנה

הקלות לחברות ישראליות לגבי יישום תקנון גושן ISOX

קיימים שני סוגי חברות אשר להן מגיעות הקלות ביישום גושן בארגון:

חברות שמקבלות פטור מלא מ-ISOX חיצוני, כאשר להן ערך שווי נסחר הנמוך מהנקבע, הקלה הניתנת למעשה בעקבות היותן "חברה קטנה" (בדומה לחברות אמריקאיות שמקבלות הקלה דומה במסגרת סעיף 404A כאשר אחזקות הציבור נמוכות מהערך שנקבע)
חברה שמנפיקה עצמה לראשונה (IPO (Initial Public Offering כלומר נסחרת לראשונה, חברה כזו, מקימה בעצמה SOX במהלך חמש השנים הראשונות.

אילו איזורים בודקים בבדיקת SOX / ISOX גושן?

ישנם 4 איזורים הנבדקים:

Entity Level Controls - בקרה ברמת הארגון / היישות ע"פ מתודולוגיית קוסו המקובלת בישראל, המחלקת את סביבת הבקרה לחמישה איזורים וקובע 17 עקרונות, בכל אזור ועיקרון ישנן דגשים ליישום על מנת לוודא את קיום הבקרה האפקטיבית.
בקרות כלליות במערכות המידע – נבדק האם קיימות בקרות מספקות במערכות המידע בארגון על מנת לדעת שפלט מערכות המידע אכן אמין, לדוגמא: האם קיימות בקרות על שינויים בתוכנה, האם ישנם גיבויים, הגנת נתונים ועוד.
תהליך סגירת דו"חות כספיים – מדובר למעשה על תהליך של איסוף כלל המידע על ידי מחלקת הכספים ממחלקות אחרות בארגון, על מנת לערוך ולפרסם את הדו"חות הכספיים כלומר, להציג את המספרים עצמם ולתת ביאורים בפועל.
תהליכים עסקיים מהותיים ביותר – בתקנות גושן (בשונה מ SOX בארה"ב תהליכים עסקיים מהותיים) על ההנהלה למפות מהם התהליכים העסקיים המהותיים ביותר, כלומר, מהו התהליך שהכי משפיע על הדוחות הכספיים של הארגון. לדוג' בחברת סטארט אפ, תהליך הוצאות מו"פ (מחקר ופיתוח) הוא המשפיע ביותר (לרוב יותר מאשר מכירות ) לעומת חברה קמעונאית , מו"פ אינו משפיע ביותר אלא רכש, מכירות וכדומה.

יישום תקנות ועדת גושן עם פירמת רו"ח שטיינמץ עמינח ושות'

צוות היועצים המלווה את החברות בארץ ובעולם ליישום תקנות ועדת גושן וסוקס בפירמת שטיינמץ עמינח ושות', הינו צוות עם ניסיון של עשרות שנים במצטבר כאשר לכל אחד ניסיון אישי של מעל לעשור , בחברות מורכבות, בכלל הסקטורים, מרובות תהליכים ואתרים, בארץ ובעולם.

צוות רואי החשבון והיועצים היושבים סביב השולחן לצורך יישום תקנות גושן וSOX לחברות ציבוריות הוא סיירת של רואי החשבון המקצועיים והמנוסים בישראל. תהליך יישום תקנות גושן הינו תהליך ארוך וחוזר מידי שנה, איתנו בפירמת שטיינמץ עמינח ושות' אתם חוסכים לגורמי המפתח בארגון זמן רב יקר מאוד, כסף רב, וכמובן והכי חשוב משאירים את ציבור המשקיעים איתכם.

צרו קשר לתיאום פגישה וקבלת שירות וייעוץ מהמומחים שלנו

נשמח לעמוד לשירותכם, ביחד ננצח

אולי יעניין אתכם גם: ביקורת פנימית | ביקורת מערכות מידע | מפעל מועדף