לפגישת ייעוץ לעסק שלך
חוזרים מקצועיים - חוזרי סוף שנה

הערכות לקראת סוף שנת המס 2014

שני, 08 דצמבר 2014

תוכן העניינים

  1. שיעורי המס לשנת 2015
    • 1.1  שיעורי מס חברות
    • 1.2  שיעורי המס על יחידים
  2. מיסוי רווח ההון
    • 2.1   חבר בני אדם
    •        חבר בני אדם ישלם מס בגין רווח הון ראלי בשיעור מס חברות כאמור לעיל
    • 2.2   רווח הון בידי יחיד
    • 2.3   קיזוז הפסדים
  3. שינויים ועדכוני חקיקה
    • 3.1   הלוואות שחל עליהן סעיף 3(ט)
    • 3.2   הלוואות שחל עליהן סעיף 3(י)
    • 3.3   שווי שימוש ברכב
    • 3.4   ביטוח לאומי
    • 3.5   הוצאות לימודים
  4. היערכות לקראת סוף שנה
    • 4.1   השלמת רישומים ותיאומים
    • 4.2   ספירה והערכה של המלאי
    • 4.3   שמירת מסמכי מערכת החשבונות
    • 4.4   הקדמת מכירות
    • 4.5   פטור להכנסות מהשכרת דירות
    • 4.6   הכנסות מהשכרת דירות מגורים בשיעור מס של 10%
    • 4.7   הכנסות דמי שכירות מחוץ לישראל
    • 4.8   חבות המע"מ בקשר לעסקאות מקרקעין
    • 4.9   תכנון מס החייב בדיווח
    • 4.10  גילוי מרצון
    • 4.11  דיווח מקוון
    • 4.12  הקדמת הוצאות
    • 4.13  הגדלת הוצאות
    • 4.14  הכרה בחובות אבודים
    • 4.15  מתנות ללקוחות
    • 4.16  ניכוי הוצאות כיבוד
    • 4.17  ניכוי הוצאות לינה וארוחת בוקר בארץ
    • 4.18  מס על שכר
    • 4.19  נסיעות לחו"ל
    • 4.20  ניכוי הוצאות מוגדל בנסיעות לחו"ל
    • 4.21  ניכוי בעד תשלומים לקופות גמל וצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק
    • 4.22  קופות גמל לפיצויים
    • 4.23  ניכוי בעד הפרשות לקרנות השתלמות
    • 4.24  תשלום לקופת גמל וקרן השתלמות לבעל שליטה
    • 4.25  ניכוי בשל דמי ביטוח לאומי
    • 4.26  זיכוי בשל תרומות
  1. שיעורי המס לשנת 2015 ואילך
    •       1.1  שיעור מס החברות יעמוד על 26.5%
    •       1.2  שיעורי המס על יחידים לא צפויים להשתנות ויישארו כפי שהיו בשנת המס 2014 (יתכן עדכון מדרגות המס לפי עלית המדד):

    מדרגות המס ליחיד 

    מ-

    עד

    שיעור המס

    0

    63,360

    10%

    63,360

    108,120

    14%

    108,120

    168,000

    21%

    168,000

    240,000

    31%

    240,000

    501,960

    34%

    501,960

    ואילך

    48%

    בנוסף, יחיד אשר הכנסתו החייבת בשנת המס עלתה על 811,560 שקלים חדשים (הסכום יתואם למדד), יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת העולה על סכום זה בשיעור של 2% נוספים על האמור לעיל.

    הכנסה חייבת כוללת את כל סוגי ההכנסות לרבות הכנסה מרווח הון ושבח מקרקעין, ואולם לגבי מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים – רק אם שווי מכירתה עולה על 4 מיליון שקלים חדשים והמכירה אינה פטורה ממס לפי כל דין.

  2. מיסוי רווח הון
      • 2.1 חבר בני אדם
      •       חבר בני אדם ישלם מס בגין רווח הון ראלי בשיעור מס חברות כאמור לעיל. 
      • 2.2 החל משנת 2012, יחיד חייב במס בשיעור שלא יעלה על 25% בגין רווח הון ריאלי. ברם, מכירת נייר ערך בידי יחיד שהוא בעל מניות מהותי במועד מכירת נייר הערך או במועד כלשהו ב-12 החודשים שקדמו למכירה, שיעור המס שיחול על רווח ההון יהא 30%.
        בעל מניות מהותי הינו "מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר בני אדם;"

        יחד עם אחר – "יחד עם קרובו, וכן יחד עם מי שאינו קרובו ויש בניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי הסכם בעניינים מהותיים של חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין"על אף האמור לעיל, רווח הון במכירת אג"ח, נייר ערך מסחרי, מילווה או הלוואה, שאינם צמודים למדד, יחויב בשיעור שלא יעלה על 15%, היה המוכר בעל מניות מהותי שיעור המס לא יעלה על 20%.

          1. 2.2.1  רווח הון ראלי עד למועד הקובע יחויב בשיעור מס שולי של היחיד.
          2. 2.2.2  רווח הון ראלי בין המועד הקובע ליום 31.12.2011 יחויב בשיעור 20% או 25% לבעל מניות מהותי.
          3. 2.2.3  יתרת רווח ההון הראלי תמוסה בשיעור מס רווח הון כאמור לעיל (25%/30%).
      • 2.3 קיזוז הפסדים

    הפסד הון ניתן לקזז כנגד רווחי הון ושבח ממכירת מקרקעין.

    הפסדי הון שנוצרו בשנת המס ממכירת ניירות ערך יתקזזו גם כנגד הכנסה מריבית או דיבידנד (באותה שנה) ששולמו בשל אותו נייר ערך וכנגד הכנסת ריבית או דיבידנד מניירות ערך אחרים ובלבד ששיעור המס עליהם לא עולה על 25%. לאור העלאת שיעור המס על דיבידנד לבעלי שליטה לשיעור של 30% לא ניתן החל משנת המס 2012 לקזז הפסדי הון שוטפים כנגד דיבידנד שקיבל בעל מניות מהותי מחברה בשליטתו.

    הפסדים מועברים מניירות ערך עד שנת 2005 אשר טרם נוצלו, יתקזזו כנגד רווח הון וכנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך ובלבד ששיעור המס עליהם אינו עולה על 20% (להבדיל מ-25%) הפסדי הון שנבע ממכירת נכס מחוץ לישראל, יקוזזו תחילה כנגד רווח הון מחוץ לישראל. נותר הפסד יקוזז כנגד רווח הון בישראל.

    הערות:

        1. 2.3.1  הפסדים מניירות ערך הניתנים לקיזוז הינם הפסדים אשר מומשו. הפסדים בגין ירידת ערך "על הנייר" לא מהווים הפסדים לצורך מס הכנסה.
        2. 2.3.2  טכניקת קיזוז הפסדים מרווחים כשנוכה מס במקור - למשל בשוק ההון, הבנק מנכה מס בשיעור של 25% בעת מימוש רווחים ריאליים שנוצרו במהלך השנה, אך זאת לאחר שהתחשב בהפסדי ההון שנוצרו בעבר. במידה ונוצר הפסד הון לאחר מכירה ברווח, רשאי הבנק לקזזו מהרווח שקדם להפסד באותה שנת מס ולהחזיר את סכום הניכוי במקור, ככל שהיה, ללקוח. לקוח שלא קיבל החזר של ניכוי במקור כאמור רשאי במסגרת הדוח השנתי לערוך את הקיזוז ולדרוש החזר של המס שנוכה במקור או חלק יחסי ממנו, כתלות בגובה ההפסד.
          לדוגמא: אם הרווחת בתחילת השנה 100,000 ושילמת 25% מס במקור (25,000 ש"ח) וכיום, נוצר הפסד של 100,000 תקבל את כל הניכוי במקור חזרה. לעומת זאת, אם הפסדת 80,000 ש"ח הם יקוזזו כנגד הרווח של 100,000 ש"ח כך שלמעשה הרווחת רק 20,000 שעליו צריך לשלם מס בסך 5,000 ש"ח וכך תקבל החזר של 20,000 ש"ח.
        3. 2.3.3  רווחים צפויים מניירות ערך – נישום שמתכוון למכור עד לסוף השנה ניירות ערך ברווח שכנגדם יש לו הפסד הון אחר, ניתן לפנות לפקיד השומה טרם המימוש ולקבל פטור מניכוי במקור על רווחים מניירות ערך אלו.
        4. 2.3.4  הפסד מניירות ערך ניתן לקזז מרווחי הון ומשבח מקרקעין - למי שנשא בהפסד כזה כדאי לשקול מימוש מקרקעין השנה ולקזז את מס השבח שנוצר בגינו כנגד ההפסד מניירות ערך.
        5. 2.3.5  העברת הפסדים לשנת המס הבאה – יתרת ההפסדים שלא קוזזה בשנת המס, תועבר לשנים הבאות ללא הגבלת זמן. ניתן יהא לקזז את הפסדי ההון מרווח הון שייווצר בשנים הבאות ולקבל החזר מס. נעיר, כי לא ניתן לקזז הפסד הון מועבר כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד (מלבד הפסד הון מועבר עד שנת 2005 כאמור לעיל.)
    • שינויים ועדכוני חקיקה
      • 3.1 הלוואות שחל עליהן ריבית לפי סעיף 3 (ט)

        לשנת 2014 שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) הינו 4.31% לשנה (ללא הצמדה). שיעור הריבית מתעדכן בכל שנה בהתאם לשיעור העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא צמוד שניתן לציבור על ידי הבנקים (כפי שמפרסם בנק ישראל).

        שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לגבי הלוואה לעובד שאינו בעל שליטה שאינה עולה על 7,800 ש"ח בחודש, יהא בגובה שיעור עליית המדד בלבד.

        סעיף 3(ט) אינו חל על הלוואות בין חברתיות, למעט במקרה שבו מקבלת ההלוואה הינה חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודה. כלומר, אם חברת בת נתנה הלוואה לחברת אם לא משפחתית לא יחול סעיף 3(ט) אך יחול סעיף 3(י).

      • 3.2 הלוואות שחל עליהן סעיף 3 (י)

        סעיף 3(י) לפקודה קובע כי אדם המנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה, שנתן הלוואה או חברה שנתנה הלוואה, וההלוואה היא בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע בתקנות, יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 2(4) בידי נותן ההלוואה. נציין, כי סעיף 3(י) לא חל במקרים בהם חל סעיף 3(ט).

        תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לעניין סעיף 3(י)), התשמ"ו – 1986 קובעות את שיעור הריבית לעניין סעיף 3(י). שיעור הריבית בשנת 2014 יהא 3.23%.

        במקרה בו ההלוואה שניתנה מומנה בהלוואה שלא מקרוב בסכום שאינו נמוך מסכום ההלוואה שניתנה ובתנאי פירעון זהים, יהיה שיעור הריבית לעניין הסעיף, שיעור הריבית שנקבע לאותה הלוואה.

        כמו כן, ישנה התייחסות לאפשרות מתן הלוואות במטבע חוץ על פי אחד מהמטבעות שפורטו בתקנות ולעניין זה נוספה רשימת מטבעות סגורה (דולר ארה"ב, דולר קנדי, דולר אוסטרלי, אירו, ליש"ט, פר"ש, רנד ויין). כך, בקשר להלוואה במטבע חוץ יהיה שיעור הריבית לעניין סעיף 3(י), שיעור השינוי בשער החליפין של אותו מטבע בתוספת 3%.

        גם לגבי הלוואות במטבע חוץ קיימת התייחסות למתן הלוואה מכספים שגויסו על ידי הנותן ממקור אחר בסכום ובתנאים זהים, וקביעת שיעור הריבית לפי שיעור הריבית על אותה הלוואה.

        לא נדרש להחיל את ההוראות הנ"ל על שטרי הון שאינם צמודים למדד שהונפקו עד סוף שנת 2008. על שטרי הון שהונפקו משנת 2009 לא יחולו הכללים רק אם מדובר בשטר הון שאינו צמוד למדד שניתן לתקופה של חמש שנים לפחות ורק אם ניתן על ידי חברה אחת לחברה שהיא שולטת בה או זכאית לרווחיה בשיעור של 25% לפחות.

      • 3.3שינויים בנושא חישוב שווי שימוש ברכב

        החל מינואר 2010 השתנתה שיטת החישוב של שווי שימוש ברכב צמוד, לשיטת חישוב ליניארית שתחול על כלי רכב חדשים שירשמו לראשונה מיום 01/01/2010 ואילך. לגבי כלי רכב שנרשמו קודם לכן תיוותר השיטה הקודמת של קבוצות מחיר לרכב לשם קביעת שווי השימוש. בהתאם לשיטה החדשה יקבע שווי השימוש ברכב כאחוז ממחיר המחירון של הרכב, שעשוי להשתנות בהתאם לתנאי השוק ושיקולי היבואן. שיעור שווי השימוש שנקבע הינו 2.48% ממחיר הרכב. יש לציין כי בין השנים 2010 עד 2014 תוענק הפחתה של 560 ש"ח (נכון לשנת 2014) מסכום שווי השימוש החודשי לעובד שהועמד לרשותו רכב היברידי. רשות המיסים מפרסמת את המחיר לצרכן ואת סכומי שווי השימוש לדגם, באתר רשות המיסים מערכת שע"מ הבאה: מערכת שע"מ לעניין רכבים שנרשמו לפני 01/01/2010 תמשיך לחול שיטת שווי השימוש לפי לקבוצת מחיר.

      להלן טבלה הקובעת את שווי המימוש לפי קבוצה:

      קבוצת מחיר

      שווי שימוש לפי קבוצות 2014

      1

      2,730

      2

      2,960

      3

      3,810

      4

      4,570

      5

      6,330

      6

      8,200

      7

      10,550

      אופנוע L3

      910

      הוצאות החזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסה יותרו בניכוי זקיפת שווי שימוש או סכום בגובה של 45% מההוצאות החזקת הרכב כגבוה מבניהם. במידה והועמד רכב לשימושו של עובד, כל הוצאות הרכב יותרו בניכוי (ויש לזקוף שווי שימוש לעובד).על אף האמור לעיל, התקנות החדשות קובעות שיעור הכרה בהוצאות גבוה יותר לכלי רכב מסוימים כמפורט להלן שינויים בנושא חישוב שווי שימוש ברכב

        1. 3.3.1 אוטובוס ציבורי או מונית – יותרו 90% מההוצאות.
        2. 3.3.2 רכב סיור או רכב מדברי – יותרו 80% מההוצאות.
        3. 3.3.3 רכב להוראת נהיגה – במקרה של רכב אחד יותרו 77% מההוצאות, במקרה של שני רכבים שאחד מהם הוא בעל תיבת הילוכים אוטומטית יותרו 68% מההוצאות.

          כמו כן, נקבע כי הוצאות החזקת רכב עבודה (כהגדרתו בפקודת התעבורה) ורכב תפעולי יותרו במלואן. רכב תפעולי מוגדר כרכב ביטחון המשמש לפעילות ביטחונית ורכב המשמש לצורכי עבודה בלבד ונותר בסוף יום העבודה בחצר העסק ובתנאי שהעסק לא מתנהל במקום מגוריו של המעביד.
      1. 3.4 ביטוח לאומי

        בהמשך לתוכנית הממשלה לצמצום הגרעון ולהתמודדות מול המשבר הכלכלי העולמי אושר בכנסת חוק המעלה את שיעור תשלומי המעסיק לביטוח לאומי בהדרגה.

        בשנת 2014 עומד חלק המעסיק לביטוח לאומי במדרגת השכר העולה על 60% מההכנסה הממוצעת במשק על שיעור של 6.75%.

        שיעור זה יעלה ל – 7.25% בשנת 2015 ולשיעור של 7.5% החל משנת 2016 ואילך.

      2. 3.5 הוצאות לימודים

        נקבע בפקודה כי לא יותרו הוצאות למודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או לרכישת מקצוע, אך למעט השתלמות מקצועית לצורך שמירה על הקיים. נציין כי זו הייתה עמדת רשויות המס לפני התיקון אשר התבססה על פסיקה.

  3. היערכות לקראת סוף שנת המס
    • 4.1  השלמת רישומים ותיאומים

      לקראת סוף השנה יש להשלים רישומים ותיאומים לפי הפירוט הבא:

        • 4.1.1  להכין רשימת מלאי לסוף שנה. רשימת המלאי תכלול בין היתר, את כמויות המלאי וערך היחידה לצורך חישוב המלאי שבבעלות הנישום. כמו כן יש לפקוד את הטובין שברשות העוסק השייכים לאחרים, בציון שמות הבעלים ומעניהם.
        • 4.1.2  לעדכן רישומים בספרים ולהתאימם עם גורמי חוץ.
        • 4.1.3  לאסוף אישורי יתרות מלקוחות, מספקים, מבנקים וכו'
        • 4.1.4  להכין רשימת שיקים דחויים.
        • 4.1.5  להכין רשימת חייבים וזכאים לעסק
        • 4.1.6  לאסוף אישורים שנתיים או זמניים מלקוחות בגין מס שניכוי במקור במהלך שנת המס (טופס 857).
        • 4.1.7  אם נוכה מס במקור רצוי לרשום בספרים בחשבון נפרד את הסכום שנוכה. כמו כן יש לזכות בתשלום ברוטו (הסכום ששולם כולל המס שנוכה) את כרטיס המשלם
        • 4.1.8  להשלים את רישומי המשכורת, לערוך ריכוז שנתי של המשכורות והניכויים (טופס 126), ולהתאימם לרשום בהנהלת החשבונות.
        • 4.1.9  להכין אישורים על המשכורת ששולמו לעובדים
        • 4.1.10 לרכז את טופסי הניכויים במקור שלא משכר
        • 4.1.11 לבדוק אם קיזוז מס התשומות לעניין מע"מ מבוצע אך ורק על פי חשבוניות מס תקינות.
        • 4.1.12 להכין תיאום מלא ושוטף בין הרישומים בספרים ובין הדיווחים שונים לרשויות המס, כגון: דיווח על מחזור לעניין מקדמות בשל "הוצאות עודפות", וכיוצא באלה.
          ניתן להגיש דוח מתקן או לערוך את ההתאמות הדרושות בחודש דצמבר.
        • 4.1.13 לעיתים נערך דוח תקופתי על פי סיכום מסמכים ועוד לפני השלמת הרישומים בספרים. במקרים כאלה, ייתכן חוסר דיוק בדיווח. במהלך השנה נוצרים לעיתים גם הפרשים הנובעים מתיקוני חשבוניות, מהחזרים ומביטולים, מהבדלים בעיתוי הרישום וכד'. אם ההפרש אינו מהותי, ניתן לתקנו במסגרת הדיווח לתקופה הבאה. הפרש ניכר מחייב בדרך כלל הגשת דוח מתקן לתקופה הרלוונטית. ההתאמות בין הרישומים ובין הדיווחים צריך לבצע באופן שוטף ולא להמתין לסוף שנת המס. האיחור בדיווח המתקן עלול לגרום, במקרים מסוימים, להטלת קנסות בידי רשויות המס; וזאת, נוסף על חיוב בהפרשי הצמדה ובריבית.
        • 4.1.14 לבדוק את הדיווחים בדבר "הוצאות עודפות", ולהתאימם לדיני המס בנדון. חשוב מאוד, שהדיווח במהלך השנה בדבר הוצאות עודפות יתאים לסכום "ההוצאות העודפות" שיופיע בסוף השנה בדוח ההתאמה לצורכי מס.
        • 4.1.15 להשלים את כל הפרטים הדרושים לצורכי ניהול החשבונות והדיווח, ובעיקר להשלים ולעדכן את פרטי הזיהוי המלאים של מקבלי התשלומים, לרבות עובדים, ספקים ונותני השירותים ושל המשלמים לכם.
        • 4.1.16 להכין מאזן בוחן ולהשלימו לאחר התאמות.
        • 4.1.17 לדאוג לאישורים על תשלום לקופות גמל ולביטוח חיים, לביטוח לאומי, לניכוי מס במקור ולאישורים על השקעות בסרטים, בחיפושי נפט, במחקר ובפיתוח - בעבור דוח אישי למס הכנסה.
        • 4.1.18 לדאוג לאישורים מהבנקים על ניכויי במקור מריבית ופיקדונות, וכן אישורים על רווחים מניירות ערך, והמס שנוכה בגינם במקור (טפסי 867).
    • 4.2  ספירה והערכה של המלאי
      יש לספור את המלאי שבעסק ביום 31/12/2014. עם זאת, אפשר לערוך, ללא אישור, את הספירה בתוך 10 ימים לפני תאריך זה, או בתוך מספר ימים אלה אחרי תאריך זה, ולבצע את ההתאמות הדרושות, כדי להגיע למצב המלאי בתאריך הקובע. אפשר אף לערוך את הספירה בתוך 30 יום לפני כן או 30 יום אחרי כן אבל רק בהודעה בכתב ומראש לפקיד השומה, ולערוך את ההתאמות. רשימות המלאי יכללו את כל הסחורות המצויות בבעלות העסק או ברשותו. סחורות המצויות במקום, ושייכות לאחר, יירשמו בנפרד. כן יש לערוך רשימה לסחורות השייכות לעסק ומצויות בידי אחרים.
      אין חובה לסגור את העסק במועד המפקד. כדי להקל את המפקד ולצמצם את הזמן הדרוש לעריכתו, אפשר להכין מראש את גיליונות הספירה בציון סוגי הטובין המצויים בעסק ובזמן המפקד להשלים רק את רישום הכמות. ניתן גם לספור ספירה מוקדמת של תוכנם של ארגזים ואריזות או מדפים ומחסנים מסוימים ולציין על גביהם את הכמויות שנפקדו. ביום המפקד ניתן לרשום את הכמות על פי הספירה המוקדמת כאמור. המפקד צריך לכלול את כל הטובין השייכים לעסק (לרבות טובין שנמכרו אך טרם נשלחו ללקוח). יש לרשום גם אותם אך בנפרד ובציון שם הבעלים. מובן, שטובין השייכים לאחרים לא ייכללו בחישוב שווי המלאי. לפני תחילת המפקד, רצוי לרשום את פרטי המשלוח האחרון, שנשלח מהעסק לפני תחילת הספירה (מספר תעודת המשלוח או החשבונית) והמשלוח האחרון שנתקבל מהספקים. גיליונות הספירה יהיו ממוספרים מראש במספר עוקב. חובה לרשום עליהם את תאריך המפקד ואת שמות הפוקדים שיחתמו על כל גיליון. ברשימות יצוין מקום אחסון הטובין (אם ישנם מספר מקומות כאלה) ופרטים המספיקים לזיהויים. יירשמו הכמות ויחידת המדידה. אין צורך לרשום מיד מחיר או שווי. חישוב השווי ייעשה כעבור זמן. טובין פגומים או מיושנים יירשמו בציון מצבם.
    • 4.3  שמירת מסמכי מערכת החשבונות
      יש לשמור את מסמכי מערכת החשבונות, במשך 7 שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או במשך 6 שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה, לפי המאוחר. כלומר, לאחר 31/12/2014 ניתן להשמיד את ספרי החשבונות של שנת 2007, בתנאי שהדוח של אותה שנה הוגש עד 31/12/2008 מסמכים סטטיסטיים, הזמנות, רישומים פנימיים בין-מחלקתיים, חוזים ופרוטוקולים, תיעוד ופנקסים, שהנישום אינו חייב לנהלם על פי הוראות ניהול ספרים, אך ניהלם מרצון או מכוח דין אחר, יש לשמור במשך 3 שנים לפחות מיום הגשת הדוח על ההכנסה לשנת המס, שאליה הם מתייחסים.
      האמור בסעיף זה מתייחס לשמירת מסמכים לצורך בדיקתם בידי שלטונות המס בלבד. ייתכן שבענפים אחדים, או על פי דרישות חוקיות מסוימות, נדרשת שמירת מסמכים מסוימים לתקופות ארוכות מן המובא לעיל. רצוי לשמור דוחות שנתיים על עובדים לתקופה בלתי מוגבלת, משום שהם עלולים להתבקש למימוש זכויות בביטוח לאומי וכיו"ב.
    • 4.4  הקדמת מכירות אם העסק מפסיד, ואם יש מקרקעין המהווה השקעה בת-מימוש, מומלץ למכור את המקרקעין עד ל-31 בדצמבר ולקזז את שבח המקרקעין מההפסד העסקי השוטף. מומלץ למכור מלאי, שערך השוק שלו נמוך מעלותו (מלאי מת, מלאי פגום וכד'), כדי שההכנסות ממכירות בהפסד יובאו בחישוב ההכנסה בשנת המס הנוכחית.
    • 4.5  פטור להכנסות מהשכרת דירות

      החוק מעניק פטור ממס על הכנסה מדמי שכירות בשל השכרת דירת מגורים או חלק ממנה בישראל, אחת או יותר - ובתנאים אלה:

        • 4.5.1 משמשת למגורים.
        • 4.5.2 המשכיר הוא יחיד או חברה משפחתית והשוכר הוא יחיד או חבר בני אדם אשר קיבל אישור ממנהל רשות המיסים אשר עיקר פעילותו היא לקליטת עליה, לבריאות או לסעד וכן למטרת מתן דיור לזכאי משרד השיכון. (לדוגמא, אקים, אוהל שרה, ארגוני נשים מוכות, אגודות אוטיסטים, עיוורים, חולי נפש, לקויי למידה, נוער במצוקה ועוד).
        • 4.5.3 הדירה אינה רשומה כנכס המשמש בעסקו של המשכיר.
        • 4.5.4 ההכנסה מדמי השכירות אינה רשומה בספרי העסק.
        • 4.5.5 אין המדובר במשכיר שהוא קבלן או עוסק במקרקעין ואף לא נישומים שההכנסה מדמי שכירות היא הכנסה מעסק בידיהם (סעיף 2(1) לפקודה).

      תקרת הפטור בשנת 2014 הינה 5,080 ש"ח נדגיש כי תקרת הפטור הינה תקרה מתואמת כלומר, יש להפחית מגובה הפטור את סכום ההכנסה מהשכרת מגורים העולה על תקרת הפטור. לדוג: הכנסות שכ"ד חודשיות של 4,000 ש"ח בחודש יהיו פטורות ממס. אך אם ההכנסות החודשיות מהשכרת דירת מגורים יגדלו ל 6,000 ש"ח, החריגה מעל תקרת הפטור הינה 920 ש"ח, יש להקטין את גובה הפטור בסכום 920 ש"ח, כך שלאחר ההקטנה גובה הפטור יהיה 4,160 ש"ח החלק החייב יהיה 1840 ש"ח. נציין את עמדת רשות המסים, לפיה במכירת דירת מגורים שהושכרה למגורים ושמכירתה חייבת במס שבח יתווסף לשבח סכום הפחת שניתן היה לדרוש אילולא הפטור בתקופת ההשכרה החל מיום 27.2.2007 אף שאין הדבר מצוין בחוק. זאת להבדיל מהמסלול של 10% מס על דמי ההשכרה לפי סעיף 122 לפקודה בו מצוין הדבר במפורש.

    • 4.6  מס בשיעור 10% על הכנסות מהשכרת דירות מגורים בידי יחיד
      יחיד שהייתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה המשמשת למגורים בישראל, שאינה הכנסה מעסק (להלן- הכנסות שכירות), רשאי לשלם עליה מס בשיעור של 10% בלבד. נישום כאמור מחויב בתשלום המס בתוך שלושים ימים מתום שנת המס שבה התקבלו דמי השכירות, דהיינו עד סוף ינואר 2015. יצוין כי היחיד אינו חייב לבחור במסלול מיסוי זה מראש אלא לבצע החלטה על כך בסוף השנה. יובהר, יחיד שבחר לשלם מס בשיעור האמור, לא יהיה זכאי לנכות פחת או הוצאות שהוצאו לשם ייצור הכנסת השכירות ולא יהיה זכאי לפטור, לזיכוי או לקיזוז בשל אותה הכנסה.
      לעניין חישוב השבח במכירת דירת המגורים, ככל שזו לא תימכר בפטור ממס, יתווסף לשבח סכום הפחת המרבי שניתן היה לנכות אלמלא האמור לעיל, בתקופה בה שולם המס בשיעור של 10%.
    • 4.7  הכנסות דמי שכירות מחוץ לישראל בידי יחיד
      סעיף 122א קובע, כי יחיד בעל הכנסות שכירות מחוץ לישראל רשאי לשלם על ההכנסה הנ"ל מס בשיעור מופחת של 15%, בחישוב הכנסתו של יחיד שבחר בהחלת הוראות סעיף זה יותר לו בניכוי מהכנסה הוצאות פחת בלבד. נדגיש כי בהחלת הוראת סעיף זה היחיד לא רשאי לנכות הוצאות שיצאו ביצור הכנסה למעט פחת ואינו זכאי לקיזוז או פטור מההכנסה מדמי שכירות או זיכוי מהמס ששולם על הכנסת השכירות הנ"ל מחוץ לישראל.
    • 4.8  חבות המע"מ בקשר לעסקאות מקרקעין
      במקרה בו המשכיר הינו אדם פרטי, אז השכרה לאדם פרטי או לעוסק לשימוש פרטי לא תחויב במע"מ. השכרה מאדם פרטי לעוסק או למלכ"ר הינה עסקת אקראי והעוסק/מלכ"ר (קונה יהיה חייב בתשלום המס). חבות המע"מ לא תחול בהשכרת דירת מגורים מאדם פרטי למלכ"ר.
      אם המשכיר הוא עוסק, תחול חבות במע"מ בכל מקרה, בהשכרה לאדם פרטי, עוסק אחר או למלכ"ר.
      אם השוכר הוא עוסק עליו להוציא חשבונית עצמית במקום המוכר ולדווח עליה במסגרת עסקאותיו. השוכר אף רשאי לקזז את המע"מ שהוא חייב על סמך אותה חשבונית עצמית.
      אם הקונה הוא מלכ"ר או מוסד כספי עליו לדווח על העסקה ב"טופס עסקת אקראי".
    • 4.9  תכנוני מס החייבים בדיווח
      הפעולות המפורטות להלן הינן תכנון מס החייב בדיווח:
        • 4.9.1  של דמי ניהול מאדם לקרובו בסכום כולל של 2 מיליון ש"ח, רק במידה והתשלום הפחית את חבות המס אלמלא שולם הסכום. חובת הדיווח מוטלת על המשלם.
        • 4.9.2  מכירת נכס לקרוב שבגינו נוצר הפסד של מעל ל-2 מיליון ש"ח אשר קוזז כולו או חלקו בשנת המס או ב- 24 חודשים מתום שנה בשה נמכר הנכס. חובת הדיווח מוטלת על המוכר.
        • 4.9.3  מכירת נכס שהוחזק פחות מ- 3 שנים לאדם אחר, כאשר הנכס הגיע לידי המוכר בפטור ממס מקרוב ובעקבות המכירה נוצר הפסד מעל 2 מיליון ש"ח. חובת הדיווח מוטלת על המוכר.
        • 4.9.4  מכירת נכס שהוחזק פחות מ- 3 שנים לאדם אחר ברווח, כאשר הנכס הגיע לידי המוכר בפטור ממס מקרוב והרווח שנוצר בעקבות המכירה קוזז כנגד הפסד הון בסכום שמעל 2 מיליון. חובת הדיווח מוטלת על המוכר.
        • 4.9.5  מחילת חוב לקרוב בסכום של מעל למיליון ש"ח ובעקבות מחילת החוב הנ"ל פחת סכום המס אלמלא היתה מחילה. חובת דיווח מוטלת על המוחל.
        • 4.9.6  פירעון חוב של בעל מניות מהותי בסכום של מיליון ש"ח ברבעון האחרון של השנה, ומשיכת הסכום בחזרה ברבעון הראשון של השנה העוקבת. חובת דיווח מוטלת על היחיד והחברה.
        • 4.9.7  במכירת מניות, המחאת יתרת זכות לבעל המניות הרוכש או לקרובו. בדרך זו יוצר לעצמו הרוכש יתרת זכות "יש מאין".חובת דיווח מוטלת על הרוכש והחברה.
        • 4.9.8  רכישת 50% מאמצעי השליטה של חבר בני אדם, כאשר לחברה הנרכשת יש הפסד נצבר של 3 מיליון ש"ח ומעלה. חובת דיווח מוטלת על הרוכש ועל החברה הנרכשת.
        • 4.9.9  רכישה של 20% מהון מניותיה של חברה זרה כאשר החברה הזרה ממוקמת במדינה שאינה מדינה גומלת ושיעור המס בה נמוך מ- 20%. חובת הדיווח מוטלת על הרוכש.
        • 4.9.10 רכישה של חברה זרה במדינה שאינה מדינה גומלת, שמרבית נכסי החברה הינם בישראל או שמרבית הכנסות החברה הנרכשת נובעי משימוש בנכסים מישראל. חובת הדיווח מוטל על הרוכש.
        • 4.9.11 תשלום מחברה משפחתית לנישום המיצג, כאשר נרשמה הוצאה בספרי החברה המשפחתית, וכתוצאה מהתשלום נוצר הפסד לחברה המשפחתית שלא פחת מ-500,000 ש"ח(הפסד שנחשב להפסד הנישום המיצג). חובת הדיווח מוטלת על הנישום המיצג.
        • 4.9.12 עסקאות במקרקעין שהתמורה תלויה במכירת הזכות במקרקעין. חובת הדיווח מוטלת על בעל הזכות במקרקעין ועל נותן שירותי הבניה.
        • 4.9.13 התארגנות קבוצת רכישה המתארגנת לשם רכישת מקרקעין. חובת הדיווח מוטלת על בעל הזכות במקרקעין והגורם המארגן של קבוצת הרכישה.
    • 4.10 גילוי מרצון
      בשנת 2005 פרסמה רשות המיסים "נוהל גילוי מרצון" המאפשר לנישומים לתקן את דיווחיהם ולהשלים נתוני אמת על הכנסותיהם ונכסיהם. כלומר נישום אשר בעבר הגיש דוחות שאינם מלאים ואף כוזבים יכול כיום להימנע מהפן הפלילי על ידי גילוי מרצון. רשות המיסים והפרקליטות מתחייבות, כי לא התנהל נגדו הליך פלילי בתחום עבירות המס בהתאם לעמידה בתנאים כמפורט להלן:
        • 4.10.1 הפנייה הינה בתום לב, הגילוי מרצון לא נעשה בשל חקירה או בדיקה של רשות שלטונית.
        • 4.10.2 אין בידי רשות שלטונית מידע קודם, בדבר הגילוי מרצון.
        • 4.10.3 במשרדי רשות המיסים לא הוחל בבדיקת התיקים, אשר להם נגיעה לגילוי מרצון.
        • 4.10.4 המידע לא פורסם באמצעות כלי התקשורת.
        • 4.10.5 המידע לא נכלל בכתב תביעה או כתב הגנה בהליך שיפוטי.
      נישום אשר בחר בגילוי מרצון יידרש כמובן להסיר את מחדליו, להגיש הצהרת אמת ולשלם את המס הנדרש בתוספת קנסות והפרשי הצמדה. יש להדגיש כי הליך של גילוי מרצון מיועד למקרים של עבירות מס בלבד, ולא מיועד למקרים של מחלוקת אזרחית לגיטימית בשאלת חבות המס.
      מומלץ לנישומים אשר במסגרת התנהלותם במכוון או לאו, ביצעו עבירת מס להסיר את מחדליהם ולהגיש דוח מתוקן ואמיתי במסגרת ההליך של גילוי מרצון כך לקבל חסינות פלילית בענייני מס.
      במהלך שנת 2014 הרחיבה רשות המיסים את הנוהל ואיפשרה גם פניות אנונימיות וגם פניות במסלול מקוצר, כך שמומלץ לשקול פניה לנוהל בהקדם כל עוד אפשרות זו קיימת.

    • 4.11 דיווח מקוון
      חובת הגשת דוח נקבעת בהתאם לסעיף 131 לפקודה והוראות הפטור שנקבעו בסעיף 134א. נקבע כי יחיד שהייתה לו הכנסה בשנת המס שמקורה בעסק, משכורת או חקלאות יהא חייב להגיש דוח שנתי מקוון. דוח יחשב כמקוון אם שודר על ידי רואה החשבון המיצג או אם שודר באמצעות האינטרנט.
      תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח עצמי מקוון), התש"ע-2010, קובעות כי יחיד שהכנסתו או הכנסת בת זוגתו שמקורה מעסק, ממשכורת ומחקלאות אינה עולה על 81,330 ש"ח והכנסת שני בני הזוג יחדיו אינה עולה על 162,650 ש"ח (הסכומים מתואמים לשנת 2014).
      הקלות אלו לא יחולו במקרה בו אחד מבני הזוג הינו בעל שליטה או שהגישו תביעה לקבלת מענק "מס הכנסה שלילי".
      ההקלה פוטרת מחובת הגשת דוח מקוון אך אינה פוטרת מחובת הגשת דוח שנתי בהתאם לפקודה.
    • 4.12 הקדמת הוצאות
      קיימת דילמה בכל הקשור בהקדמת תשלומים תקופתיים, כגון: שכר-דירה, דמי-ביטוח, ועוד. קיימת מחלוקת בין רשות המיסים לבין מומחי מס שונים בכל הקשור לתשלומים שכאלה מראש, לתקופה ארוכה. אנשי מס הכנסה אינם רואים, בתשלומים תקופתיים מראש למספר שנים, הוצאה בייצור הכנסה גם לאלה המדווחים על בסיס מזומנים. עם זאת, גמישים אנשי המס בדרך כלל עם תשלומים המשולמים בסוף השנה, לשנה אחת מראש, ובתנאי שמדובר במהלך עסקי קבוע, מדי שנה בשנה.
      לעניין זה יצוין, כי בהתאם לסעיף 18(ה) לפקודה ניכוי הוצאות שיצאו לתושב חוץ, שהן הכנסה חייבת בידו, יותר רק אם שולמו בשנת המס או שהמס עליה נוכה עד 3 חודשים מתם שנת המס והועבר לפקיד השומה תוך 7 ימים.
    • 4.13 הגדלת הוצאות
      רכישת שירותים ומוצרים מסוימים, שאינם מלאי עסקי, תיחשב כהוצאה לצרכי מס גם אצל עסקים מסחריים וגם אצל המדווחים על בסיס מזומן. באופן הזה, תקטן חבות המס ככל שנכיר בהוצאה גבוהה יותר. ההבדל ביניהם יהיה בכך שמי שמדווח על בסיס מזומן חייב גם לשלם תמורתם בפועל עד סוף השנה. כל זאת, אם הרכישה היא בסכומים סבירים ונעשתה במהלך הרגיל של העסק. כל הפרזה בנדון עלולה לגרום לאי התרת ניכוי ההוצאה לצורכי מס השנה וייחוסה לשנים הבאות.
      ההוצאות לעניין זה הן בדרך כלל לפרסום, ליחסי ציבור, לתיקונים, לאחזקה, לשיפוצי מנועים לפי סעיף 17(3), לספרות, לייעוץ עסקי ומשפטי, לייעוץ שיווקי ולאנשי מקצוע אחרים הנותנים שירותים לעסק, לדמי חבר לארגונים מקצועיים, לנסיעות לחו"ל, להשתתפות בכנסים, בוועידות, בתערוכות וכו'.
    • 4.14 הכרה בחובות אבודים
      רצוי להקדים ולסכם טיפול בחובות בעייתיים, דהיינו - לקבוע את סכום ההפחתה כפי שמוסכם עם החייב ולזקוף אותו בחשבונות או להביא לסיום הליכי גבייה או לפשרה. דבר זה יקל את תביעת ההוצאה לצורכי מס. נציין, כי חובות אבודים מוכרים כהוצאה רק אם מוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, רצוי להיערך לביצוע פעולות לגביית החובות, כגון - פנייה חוזרת לחייבים, פנייה לעורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו' ושמירת אסמכתאות בקשר ניסיונות הגבייה. מומלץ להיערך ולפעול לאיסוף הוכחות שיראו על פעולות הגבייה שנעשו, כגון פניה לעו"ד והגשת תביעה משפטית. ההנחיות העיקריות, כפי שהובאו בחוזר מס הכנסה, המבטאות את עמדת הנציבות בנושא הנדון מובאות להלן:
        • 4.14.1 חוב אבוד יוכר רק אם הוא עסקי.
        • 4.14.2 החוב בלתי אפשרי לגבייה (למשל - החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).
        • 4.14.3 חייב להתקיים התנאי, שליום המאזן הגיע מועד פירעון החוב. אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב עדיין פעיל, לא קיים חוב אבוד, גם אם לאחר מכן כאשר הגיע מועד הפירעון, פשט החייב את הרגל. שונה המצב אם מועד הפירעון הוא לאחר תאריך המאזן, ולתאריך המאזן ידוע שכבר לא יהיה אפשר לגבות את החוב (למשל, מכיוון שהחייב פשט את הרגל. במקרה זה, יהיה אפשר להתיר את החוב כחוב אבוד.
    • 4.15 מתנות ללקוחות
      תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) תשל"ב-1972 (להלן - "התקנות") מאפשרות ניכוי הוצאות למתנות, אשר ניתנו במסגרת העיסוק ולשם ייצור הכנסות, בסכום של 210 ש"ח לשנה לאדם אחד בישראל ובסכום של 15$ ארה"ב לשנה לאדם אחד מחו"ל. תנאי להתרת ניכוי הוצאה זו הוא רישום פרטי זיהוי המקבל, מקום הנתינה וקבלות לאימות. לפיכך רצוי להכין לפקיד השומה רשימת לקוחות ישראלים ומחו"ל, שקיבלו מתנות מאת הנישום. הרשימה צריכה להיות מדויקת וסבירה להיקף העסקים המתנהלים עם אותו לקוח/ספק.
      נזכיר כי מתנה לעובד לרגל אירוע אישי (חתונה, ברית, בר מצווה) גם כן תותר בניכוי עד למגבלת הסכום לעיל.
    • 4.16 ניכוי הוצאות כיבוד ואירוח
      מותרים בניכוי 80% מההוצאות שהוציא הנישום לכיבוד קל במקום העיסוק שלו, דהיינו: המקום שבו הנישום מנהל דרך קבע את עיסוקו.
      יתרת 20% מההוצאות לא תותר בניכוי, ויחולו עליה הוראות בדבר תשלום מקדמות בשל הוצאות עודפות. כ"כיבוד קל" יחשבו משקאות קרים ומשקאות חמים, עוגיות וכיו"ב פרטי מזון קלים הניתנים לאורח, המבקר במקום העיסוק לצורכי פעילותו של הנישום וכן לעובדים. הוצאות אירוח אחרות למזון ולמשקה לא ייכללו בגדר "כיבוד" (לדוגמה: ארוחה עסקית הניתנת לאורח או לעובד).
      הוצאות אירוח בארץ אינן מותרות בניכוי, למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם מחו"ל.
    • 4.17 ניכוי הוצאות לינה וארוחת בוקר בארץ
      מותרות בניכוי הוצאות לינה בישראל ביהודה שומרון וחבל עזה (באזור) עד גובה הסכומים שנקבעו בתקנות. ככל שהלינה הלינה נעשתה במרחק של פחות מ- 100 ק"מ ממקום העיסוק העיקרי או ממקום המגורים של הנישום, יותרו הוצאות הלינה אם שוכנע פקיד השומה, כי הלינה הייתה הכרחית לייצור הכנסה.
      תקרת הוצאות הלינה נקבעה בתקנה 2(2)(ב)(1)(ב) לתקנות כדלהלן:
      • לינה שעלותה נמוכה מ- 115$ - מלוא הסכום.
      • לינה שעלותה גבוהה מ- 115$ - 75% מהסכום, אך לא פחות מ- 115$ אך לא יותר מ 197$.
      הוצאות לארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה יותרו בניכוי אם הלינה מותרת בניכוי כאמור. על הוצאה לארוחת בוקר, המותרת כאמור בניכוי, לא תחול ההוראה הנוגעת להוצאות אש"ל (תקנה 2(3) לתקנות) והיא תיחשב לחלק מהוצאות הלינה.
      ההוראות הנ"ל אינן חלות על לינה הנדרשת לצורך השתתפות בכנס בתחום עיסוקו של הנישום, ויחולו כללי ניכוי ההוצאות על פי סעיף 17 לפקודה ואילך.
    • 4.18 מס על השכר
      ניכויים משכר יש לשלם בעסק, המנהל את חשבונותיו על בסיס מזומן, עד 31 לדצמבר 2014. ניכויים משכר בעסק, שמנהל את חשבונותיו על בסיס מצטבר, יש לשלם עד 15 בינואר 2015.
      שכר, דמי ניהול הפרשי הצמדה וריבית או תשלומים אחרים שמשלמת חברת מעטים לבעל שליטה בגין שנת 2014 יותרו בניכוי אם שולמו בשנת המס או שבעל השליטה כלל אותם בדוח על הכנסותיו לאותה שנה והמס עליהם נוכה לא יאוחר משלושה חודשים לאחר תם שנת המס (סוף מרץ 2015) והועבר לפקיד השומה תוך 7 ימים מיום הניכוי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתם השנה ועד מועד הניכוי. אפשר לרשום ולשלם, גם בשנת המס הבאה, מענקים לעובדים ולקרובים שאינם בעלי מניות עד למועד עריכת הדוחות השנתיים.
    • 4.19 נסיעות לחו"ל
      לפי התקנות - יוכרו ההוצאות להלן, הכרוכות בנסיעה לחו"ל בשנת 2014:
        • 4.19.1 כרטיס טיסה: אם הטיסה היא במחלקת תיירים 100% ממחיר הכרטיס; אם הטיסה היא במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה 100% ממחיר כרטיס טיסה במחלקת עסקים באותה טיסה. מי שטס במחלקה ראשונה, רצוי שיצטייד באישור על מחיר הטיסה במחלקת עסקים.
        • 4.19.2 לינה בחו"ל: בנסיעה, אשר כללה עד 90 לינות - בעבור 7 לינות ראשונות, כל הוצאות הלינה לפי קבלות או 262 דולר ללילה, לפי הנמוך.
          בעבור הלינה השמינית עד הלינה התשעים:
          לינה עד 115 דולר - לפי קבלות- תותר בניכוי במלואה ; לגבי לינה שעלותה מעל 115 דולר - לפי קבלות - 75% מהעלות אך לא פחות מ 115 דולר ולא יותר מ- 197 דולר.
          בנסיעה, אשר כללה יותר מ 90 לינות - לפי קבלות, לא יותר מ- 115 דולר ללינה.
          שתי נסיעות או יותר, שלא הייתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של 14 יום לפחות, ייחשבו לנסיעה אחת (רק בקשר לנסיעה של למעלה מ 90- לינות).
        • 4.19.3 שכירות רכב: סכום ההוצאות שיוכר: עד 58 דולר ליום. לפי הבהרות נציבות מס הכנסה, סכום ההוצאה כולל גם הוצאות הפעלת הרכב, כגון דלק וחנייה.
        • 4.19.4 הוצאות אחרות: אם נדרשו הוצאות לינה - יוכרו הוצאות אלה עד 74 דולר ליום; אם לא נדרשו הוצאות לינה יוכרו הוצאות אלה עד 123 דולר ליום.
        • 4.19.5 הוצאות חינוך: יותרו בניכוי לנישום ששהה בחו"ל תקופה רצופה שמעל ל - 10 חודשים בגין ילדיו שעד גיל 19, בסכום של עד 657 דולר לחודש לילד. ניתן לפנות בבקשה להגדלת הסכום בהתחשב במדינת החוץ.
    • 4.20 ניכוי הוצאות מוגדל בנסיעות לחו"ל

      להלן רשימת המדינות שבהם יותר 125% מסכום ההוצאות המותרות עבור לינה והוצאות אחרות: אוסטרליה, אוסטריה, איטליה, איסלנד, אירלנד, אנגולה, בלגיה, גרמניה, דובאי, דנמרק, הולנד, הונג קונג, בריטניה, טאיוואן, יוון, יפן, לוקסמבורג, נורבגיה, ספרד, עומאן, פינלנד, צרפת, קטאר, קוריאה, קמרון, קנדה, שבדיה, שוויץ.

    • 4.21 ניכוי בעד תשלומים לקופת גמל וצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק

      עצמאי

      קרן השתלמות לעצמאים

      חודשי

      שנתי

      תשלומים לקרן השתלמות הכנסה קובעת

       

      264,000

      תקרת הפקדה מוטבת לרווחוים פטורים ממס

      7%

      18,480

      תקרת ניכוי (אחוז מההכנסה הקובעת*)

      4.5%

      11,880

      חיסכון מס מרבי *בנוסף הפקדה הנ"ל מקטינה את חבות דמי ביטוח הלאומי ומס בריאות

      50%

      5,940

           

      תשלומים לקופ"ג לקצבה

      חודשי

      שנתי

      הכנסה מזכה לעצמאי - סעיף 47 (עמית מוטב)

      17,400

      208,800

      שיעור הניכוי המירבי

      11%

       

      תשלום לניכוי מרבי

      1,914

      22,968

      הכנסה מזכה לעצמאי - סעיף 45א (עמית מוטב)

      17,400

      208,800

      שיעור ההפקדה שבשלו יינתן זיכוי מרבי

      5%

       

      סכום ההפקדה שבשלה יינתן זיכוי מרבי

      870

      10,440

      שיעור הזיכוי

      35%

       

      סכום הזיכוי המרבי

      305

      3,654

      ביטוח לאובדן כושר עבודה

         

      4 פעמים השכר הממוצע במשק

      36,356

      436,272

      שיעור הפקדה מרבי

      3.5%

       

      סכום הפקדה מרבי שיותר

      1,272

      15,264

       


      שכיר

      תשלומים לקרן השתלמות

      חודשי

      שנתי

      משכורת קובעת*

      15,712

      188,544

      שיעור חלק המעביד

      7.5%

       

      תשלום חלק המעביד

      1,178

      14,141

       

      שיעור חלק העובד

      2.5%

       

      תשלום חלק המעביד

      393

      4,714

      *הסכום נכון למועד כתיבת שורות אלה ויתכן כי ישתנה.

       

      תשלומים לקופת גמל לקצבה

      חודשי

      שנתי

      תקרת משכורת
      להפקדות מעביד פטורות

      36,356

      436,272

      שיעור המרבי
        להפקדת המעביד (כולל א.כ.ע.)

      7.5%

       

      סכום הפקדה
        מרבי של המעביד ללא שווי לעובד

      2,727

      32,724

      תקרת הכנסה מזכה כשכיר

      8,700

      104,400

      שיעור ההפקדה שבשלו יינתן זיכוי מרבי

      7%

       

      סכום ההפקדה שבשלה יינתן זיכוי מרבי

      609

      7,308

      שיעור הזיכוי

      35%

       

      סכום הזיכוי המרבי (החיסכון במס)

      213

      2,556


      שכיר ועצמאי

      זיכוי בעד הפקדה לקופת גמל לקצבה

      חודשי

      שנתי

      שכיר שיש לו הכנסה לא מבוטחת

      8,700

      104,400

      שיעור ההפקדה שבשלו יינתן זיכוי מרבי

      7%

       

      סכום ההפקדה שבשלה יינתן זיכוי מרבי

      609

      7,308

      שיעור הזיכוי

      35%

       

      סכום הזיכוי המרבי

      213

      2,556

      יותר זיכוי נוסף עד לסכום (בניכוי הכנסתו המבוטחת)

      17,400

      208,800

      בהנחה שסכום הכנסתו המבוטחת הינה

      8,700

      104,400

      יהיה זכאי לזיכוי נוסף על סכום

      8,700

      104,400

      שיעור ההפקדה שבשלו יינתן זיכוי מרבי

      5%

       

      סכום ההפקדה שבשלה יינתן זיכוי מרבי

      435

      5,220

      שיעור הזיכוי

      35%

       

      סכום הזיכוי המרבי

      152

      1,824

      ניכוי בעד הפקדה לקופת גמל לקצבה

         

      תקרת הכנסה מזכה

      8,700

      104,400

      שיעור ההפקדה שבשלו יינתן ניכוי מרבי

      11%

       

      סה"כ הניכוי המרבי

      957

      11,484

      תשלומים לקרן השתלמות- מהכנסת עבודה

      חודשי

      שנתי

      משכורת קובעת

      15,712

      188,544

      שיעור חלק המעביד

      7.5%

       

      תשלום חלק המעביד

      1,178

      14,141

      שיעור חלק העובד

      2.5

       

      תשלום חלק העובד

      393

      4,714

      הסכום נכון למועד כתיבת שורות אלה וייתכן כי ישתנה

         

      תשלום לקרן השתלמות מהכנסה כעצמאי

         

      תשלומים לקרן השתלמות כעצמאי בניכוי משכורת קובעת

       

      264,000

      תקרת הפקדה מוטבת לרווחים פטורים ממס

      7%

       

      תקרת ניכוי (אחוז מההכנסה הקובעת)

      4.5%

       

      להלן שיעור ההפרשות לביטוח פנסיוני לפי צו הרחבה
      ביום 3/8/2011 חתם שר התמ"ת על צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק המרחיב את תנאי הצו הקודם מיום 1/1/2008, וקובע מדרגת פנסיה נוספת של 17.5% בשנת 2014.

      החל
      מיום...ואילך

      הפרשות מעביד

      הפרשות עובד

      הפרשות המעביד
      לפיצויים

      סה"כ

      1.1.2011

      3.33%

      3.33%

      3.34%

      10%

      1.1.2012

      4.16%

      4.16%

      4.18%

      12.5%

      1.1.2013

      5%

      5%

      5%

      15%

      1.1.2014

      6%

      5.5%

      6%

      17.5%

      שכר המבוטח - יהיה השכר בפועל אך לא יותר מהשכר הממוצע במשק. כשכר בפועל יחשבו רכיבי השכר לצורך פיצוי פיטורים.
    • 4.22 קופות גמל לפיצויים
      את סך ההתחייבויות לתשלום פיצויים, תגמולים ודמי חופשה, כולל לבעלי שליטה בחברה, מוטב לשלם עד שיעור התקרות המותרות לפני תום שנת המס. פיצויים ותגמולים, שלא ייפרעו בשנת המס הנוכחית, לא יותרו לניכוי בה. מי שאינו מדווח בשיטת המזומנים, יכול לנכות כהוצאה תשלומים סדירים לקופת גמל בקשר לפיצויים, לתגמולים ולקצבה, בעבור דצמבר 2014, בתנאי שהם ייפרעו עד סוף ינואר 2015.
      יש לערוך את חישוב הסכומים הדרושים לכיסוי התחייבות לפיצויי פרישה בשל העובדים. הסכומים יותרו לניכוי - רק אם הופקדו, עד תום שנת המס ובהתאם לכללים, בקופה לפיצויים מאושרת.
    • 4.23 ניכוי בעד הפרשות לקרנות השתלמות
      אם נישום הוא שכיר ועצמאי, ועל הכנסתו כשכיר שילם לו מעבידו לקרן השתלמות, יותר לו להפקיד כעצמאי עד לתקרה כדלקמן: הכנסתו כעצמאי אך לא יותר מ–264,000 ₪ בניכוי המשכורת עליה הפקיד כשכיר אך לא יותר מסכום של 188,544 ₪.
    • 4.24 תשלום לקופת גמל וקרן השתלמות לבעל שליטה
      לפי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה, מותרים בניכוי לחברה, שהיא בשליטתם של לא יותר מ-5 בני אדם כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה, תשלומים שמשלמת חברה כאמור לפיצויים בעבור חבר בעל שליטה בה , עד לתקרה של 12,360 ש"ח לשנה, והפקדות לקרן השתלמות בעבור חבר בעל שליטה בה, יותרו בניכוי עד גובה השווה ל- 4.5% ממשכורת החבר עד לסך של 188,544 ש"ח (כמו לשכיר). החל משנת המס 2012 בוטלה המגבלה להפקדה לקיצבה עבור חבר בעל שליטה.
    • 4.25 ניכוי בשל דמי ביטוח לאומי
      מועד הפירעון האחרון של תשלום דמי ביטוח לאומי לעצמאיים הוא עד 15 לינואר 2015. למרות זאת, רצוי ומומלץ להקדים לשלם, את הסכומים, עוד בשנת 2014, אשר חובה לשלמם, ולקבל אישור על כך. ללא האישור, לא יוכרו התשלומים בידי פקיד השומה.לפי פקודת מס הכנסה. יותרו בניכוי 52% מדמי הביטוח הלאומי. מומלץ להסדיר את תשלום חובות דמי הביטוח הלאומי בהקדם האפשרי, ולא לחכות עד היום האחרון של שנת המס.
    • 4.26 זיכוי בשל תרומות
      סעיף 46 לפקודה מעניק זיכוי בשיעור 35% למי שתרם למוסד ציבורי או לקרן לאומית שאושרה על ידי נציבות מס הכנסה. מינימום התרומה שתעניק זיכוי ממס הינה סך של 190 ₪ לשנה, והסכום המרבי בעדו ינתן זיכוי הינו הנמוך מבין סכום השווה ל-30% מההכנסה החייבת או סכום של 9,304,000 ₪ לשנה.סכום תרומה העולה על 30% מההכנסה החייבת, או על התקרה לתרומה, יועבר לשנות המס הבאות (בערכים נומינליים) וניתן לזיכוי המס בשלוש שנות המס העוקבות, ובתנאי שסכום התרומה בכל אותן שלוש שנים לא יעלה על התקרה כאמור הניתנת לזיכוי.

 

להתייעצות עם המומחים שלנו
חייג: 077-7700000


למידע נוסף על המשך התהליך

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

*

*
אנא הזן כתובת מייל חוקית

שדה אינו תקני