אקזיט במקרה של חברה תחת חוק עידוד השקעות | מידע מקצועי

החוק לעידוד השקעות הון התשי"ט-1959, נועד לעודד השקעות במדינת ישראל על ידי מתן תמריצים שונים לחברות על מנת שיבחרו להשקיע בישראל ולא מחוצה לה, ובנוסף מתמרץ חברות להשקיע באיזורי הפריפריה על חשבון מרכז הארץ. חברות רבות בארץ נהנות מהטבות מיסויית בהתאם לחוק, בין אם בקבלת מעניקים שונים, זכאויות לניכוי פחת מואץ וכן מדרגות מס הכנסה מיטיבות.

לאחרונה התפרסם בגלובס מקרה שבו רשות המיסים התמודדה עם שאלה משפטית: מה קורה כאשר חברה הנכנסה לגדרי החוק לעידוד השקעות הון, ובעלי המניות בחברה מכרו את מניותיהם בחברה, אך מבקשים ליהנות מהטבות המס המנויות בחוק ברמת היחיד. אותו דיון ספציפי עסק במקרה נישתי יחסית, ועסק גם בסוגיה מיוחדת של שינוי הוראה של רשות המיסים בצורה רטרואקטיבית. הדבר עוד ממתין להכרעת בית המשפט העליון, ולכן ממילא אין טעם לדון בכך, אולם שווה לדון מה גורלה של עסקת מכירת מניות בחברה הנכנסת לגדרי החוק לעידוד השקעות הון.

ניקח לדוגמה חברה העוסקת בייצוא או חברה קטנה שעושה אקזיט. כאשר היצואן מוכר את התוצרת שלו, או שהסטארט מוכר את המוצר שלו, עמדת רשות המיסים היא שיש הטבות מכוח החוק. לעומת זאת, אם נמכרות מניות החברה ("עשתה אקזיט"), עמדתה של רשות המיסים היא שבמצב כזה, אין הטבות מכוח החוק לעידוד השקעות הון. במצב כזה, נוצר מצב מעט אבסורדי, לפיו שווה לבעלי מניות בחברה לרוקן אותה מנכסים, לרבות קניין רוחני, בטרם יימכרו את המניות בחברה, כאשר על מכירת הנכסים הם יוכלו לקבל את הטבות המס מכוח החוק, ואילו מכירת המניות בחברה במצב זה תהפוך לפחות קרדינלית, אם בכלל תבוצע.

נראה כי כוונתו המקורית של החוקק הייתה ליצור אדישות כלפי ההבחנה בין מכירת המניות בחברה, לבין ריקון החברה מנכסים ואז למכור את החברה. למחוקק לא אמור לשנות אם מוכרים את החברה, או קודם כל מרוקנים אותה מכל שווי נכסיה ואז מוכרים אותה. רמז לכוונתו האמיתית של המחוקק, ניתן למצוא בחוק לעידוד השקעות הון למפעל טכנולוגי מועדף, שם ניתנת במפורש הטבת מס כאשר נעשית מכירה של קניין רוחני של החברה. אמנם לא מדובר במכירת מניות אלא רק קניין רוחני, אולם הכיוון ברור, ונראה כי מוטב היה שרשות המיסים תאמץ גם היא את העמדה הזאת.

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים לחזרה

שירותי הפירמה

חוזרים מקצועיים