פרדוקס הקריפטו | מידע מקצועי | שטיינמץ עמינח ושות'

בשנים האחרונות תחום המטבעות הדיגיטליים צבר תאוצה ועולה לכותרות לעיתים תכופות. העיסוק במטבעות דיגיטליים מעלה שאלות רבות, בין היתר בכל הקשור להיבטי המיסוי העיקריים, תוך שימת דגש על בעיה תזרימית קשה בה נתקלים לא מעט מלקוחותינו.

במאי 2018 הוציא מס הכנסה חוזר, במסגרתו הבהיר את עמדתו בקשר לסיווג המטבעות הדיגיטליים: האם מדובר ב"מטבע" או שמא מדובר ב"נכס". אילו המטבעות הדיגיטליים היו מסווגים כ"מטבע", הרי שיחיד, להבדיל מחברה, לא היה חייב במס על הכנסות מהפרשי שער. כלומר, כל עליית הערך של המטבעות לא הייתה חייבת במס כלל.

אולם, לשיטת מס הכנסה, מאחר שמטבעות דיגיטליים אינם עונים להגדרת "מטבע" לפי חוק בנק ישראל, אז יש לסווגם כ"נכס", ולכן עליית הערך שלהם הינה רווח החייב במס, בדומה להשקעה בנכסים אחרים כמו נדל"ן ומניות). במרבית המקרים עליית הערך תסווג כרווח הון החייב במס בשיעור של 25% (28% לבעלי הכנסות גבוהות), ולחילופין תוכר כהפסד הון, מקום בו ירד ערך המטבעות. מדובר רק על מרבית המקרים ולא על כולם, מאחר שקיימים יחידים שמס הכנסה יטען שההכנסה ממטבעות דיגיטליים עולה לכדי הכנסה עסקית בידם, אשר עשויה לחוב בשיעור מס של עד 50%, וזאת בהתאם למבחנים שונים שנקבעו בפסיקה לאבחנה בין עסקית הונית לפירותית (היקף הפעילות, תדירות הפעולות, מומחיות המשקיע וכיו"ב).

אגב, בסוף שנת 2020 הוגשה לפתחה של הכנסת הצעת חוק לפיה יתייחסו למטבעות דיגיטליים כ"מטבע" לצרכי מס דווקא, ואז לא תהיה חבות במס בגין עליית ערך המטבעות. אולם, מדובר בהצעת חוק פרטית, וקשה להאמין שסיכויה להתגבש בעתיד לכדי חקיקה הינה ממשיים. בעניין זה חשוב להדגיש, כי מיסוי עליית הערך יחול רק בעת המימוש, ולא בגין עליית הערך התיאורטית בלבד "על הנייר". אלא שבעניין זה, רבים נוטים לטעות ולחשוב כי "מימוש" מתרחש רק כשאני נפגש עם "כסף פיאט". מדובר בטעות. כל המרה של מטבע דיגיטלי אחד באחר הינו אירוע מס החייב בדיווח לכל דבר ועניין.

כך למשל: אם רכשתי מטבע ביטקוין תמורת 20,000 ש"ח ולאחר תקופה המרתי ל-10 מטבעות איתריום, כאשר בעת ההמרה שער הביטקוין היה 30,000 ש"ח. נוצר לי רווח הון של 10,000 ש"ח אשר חייב בתשלום מס מיידי של 2,500 ש"ח (גם אם טרם קיבלתי כסף "רגיל" לידיי). לנישומים ניתנה הקלה, לפיה הם אינם נדרשים לדווח על כל עסקה ועסקה, אלא רק במסגרת הכנת הדוח השנתי. לכן, חשוב שקהל המשקיעים ישמור תיעוד מדויק על רכישותיו ומכירותיו – מתי נקנה, באיזו עלות, האם היו עלויות נלוות לרכישה/מכירה שניתן לדרוש כהוצאה – והכול על מנת לדווח מס אמת.

אז מה כדאי לעשות?

בעוד שמבחינת היבטי המיסוי של המטבעות הדיגיטליים נראה שהתגבשה מדיניות די ברורה, הרי שמנגד בכל הקשור לענייני הלבנת הון ורגולציה של הבנקים בישראל, המצב הוא די קטסטרופלי והבנקים נמצאים "כמה שנים טובות" אחרי השוק. כדי להבהיר את עומקה של הבעיה, מובאים מספר נתונים מספריים שהוצגו בנייר עמדה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

בנובמבר 2020 שער הסגירה היומי הממוצע של ביטקוין אחד היה 16,646 דולר, בהשוואה ל-411 דולר ברבעון הראשון של שנת 2016 – כלומר עלייה של 3,953%.
בנובמבר 2020 שער הסגירה היומי הממוצע של את'ריום אחד היה 486.1 דולר, בהשוואה ל-5.8 דולר ברבעון הראשון של שנת 2016 – כלומר עלייה של 8,333%.

מהנתונים עולה כי בחמש השנים האחרונות חל גידול עצום בשווי המטבעות הדיגיטליים. במונחי מס, המשמעות הינה שבגין כל המימושים שנעשו בשנים אלו (כולל המרת מטבע דיגיטלי אחד לאחר) – מס הכנסה קיבל לידיו ועוד צפוי לקבל לידיו מסים רבים.

לאור כך, מתחדדת הבעיה הקיימת במדיניותה השמרנית והעקשנית של המערכת הבנקאית: מאחר שהבנקים "לא מדביקים את הקצב", ומסרבים, כמעט באופן גורף, להכניס ארצה כספים שמקורם במסחר במטבעות דיגיטליים, נפער ללקוחות רבים בור תזרימי עצום. מצד אחד, הם נדרשים לשלם בישראל סכומי כסף עצומים, ומצד שני, אין להם אפשרות להכניס את הכסף ארצה כדי לשלם את המס.

רו"ח עידית לייטרסדורף

גם בית המשפט נדרש לסוגייה ולא נשאר אדיש לבעייתיות הקיימת בהתנהלותם של הבנקים. בפס"ד רועי ויפעת עבר שניתן בפברואר 2020, דן ביהמ"ש בסירובו של בנק דיסקונט להעברת כספים לחשבון בני הזוג שמתנהל בבנק, מחשבון המוחזק עבורם בנאמנות ע"י פלטפורמת המסחר Bit2C". במסגרת פסק הדין קבע ביהמ"ש כי שירות בנקאי הינו שירות חיוני ולכן הבנק מחויב לתת שירות של ניהול חשבון לכל המעוניין, כל עוד לא הוכח שסירובו של הבנק הינו סביר בנסיבות העניין הספציפי.

לעניין זה, קבעה השופטת, כי אין לקבל סירוב קטגורי באופן גורף ולכן מדיניות הבנק השוללת פעילות מטבעות דיגיטליים באופן גורף ללא התייחסות פרטנית אינה סבירה. הבנק צריך לבחון בכל מקרה לגופו האם ניתן להתחקות באופן סביר אחר "סיפור מקור הכסף". ככל וההפקדות ההיסטוריות מוכחות, ונתיב המטבע נמסר באופן שמניח את הדעת, הבנק צריך לקבל את העברות. כאשר השופטת אף הדגישה בפסק הדין כי כספים שמיועדים לשמש תשלום מס, הרי שהצורך בקבלתם על ידי הבנק הינו חיוני.

כפועל יוצא מהפסיקה, מתחדד הדגש שנתתי לעיל לקהל העוסק במסחר במטבעות דיגיטליים, כי ישנה חשיבות קרדינלית לשמירת כל אסמכתאות הקשורות למסחר ולנתיב המטבע והכסף, לרבות מסמכים הנוגעים לרכישת המטבעות הדיגיטליים, אחסונם בארנק הדיגיטלי, היסטוריית מכירות, תשלומי מיסים וכיו"ב.

אז מה כדאי לעשות?

רו"ח עידית לייטרסדורף

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים לחזרה

שירותי הפירמה

חוזרים מקצועיים