מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין | מידע מקצועי

מלחמת הסחר בין סין לארה"ב מסרבת לגווע. מה שהחל בקול ציוצי טוויטר רמים של טראמפ, הפך למשבר של יותר משנה וחצי שמשפיע על שתי המדינות, ובעקיפין על כל הכלכלה העולמית. כאשר יש מלחמת סחר כמו זו, המשמעות היא לא רק שארה"ב קונה פחות תוצרת של סין, וסין קונה פחות תוצרת מארה"ב, אלא גם ששתיהן קונות פחות סחורות באופן כללי.

כלומר בפועל, מלחמת הסחר גורמת לירידה עולמית בביקושים, קרי הקטנת עוגת הצמיחה הכלכלית העולמית: אם קונים פחות, אז מפעלים מצמצמים, אולי חלק נסגרים, אולי מפטרים עובדים, אולי מורידים את התפוקה וכדומה. כלומר נוצרת שרשרת של אירועים שליליים מבחינה כלכלית שמשפיעה על הכלכלה העולמית.

הכסף הסיני ממשיך לזרום לפי חוק הכלים השלובים

גם הכלכלה הישראלית נמצאת בתוך שרשרת המזון הזאת: חברות ישראליות שמייצרות לשוק האמריקאי וכן לשוק הסיני. דוגמה קטנה למשל היא אינטל העולמית, שמייצרת בקרית גת שבבים ומוליכים למחצה. אינטל תמכור פחות מעבדים, אז היא תצמצם עובדים או שעות תפוקה.

היבט אחר של מלחמת הסחר הוא השקעות. סין משקיעה המון המון (המון) כסף באינספור מיזמים ברחבי העולם. מלחמת הסחר מביאה לצמצום השקעות סיניות במיזמים בארה"ב. חלק מהכסף הסיני רוצה להמשיך לזרום, להשקיע ולטרוף נכסים אחרים. כלומר, חלק מהכסף הסיני יגיע לחברות ישראליות (השקעה ידועה אחת של סין היא למשל תנובה, שמניות הרוב בה נרכשו על ידי ברייטפוד הסינית). לכסף אין טעם ואין ריח, וכסף שמגיע תמיד מתקבל בברכה. מצד שני, הסינים ידועים בהשארת הקניין הרוחני של חברות אצלהם, ועשוי להיות אינטרס ישראלי לסרב לחלק מן ההשקעות הסיניות. מכל מקום, בסוף, אנחנו דג קטן בבריכה גדולה, ולדגים קטנים אין באמת זכות דיבור במצב הגלובלי הזה של מלחמת הסחר. כל שנותר הוא לנסות ללקט פירורים מקרקעית האגם.

עד מתי מלחמת הסחר תימשך?

בואו נסתכל על מלחמת הסחר מעיניים של האמריקאי הממוצע: האמריקאי הממוצע רואה כבר עשורים שלמים שבהם מפעלי יצור ותעשייה עוזבים את ארה"ב ועוברים למדינות אחרות. כמו כן, הוא רואה כיצד שנים על גבי שנים, כל העולם ואחותו "רוכב" על התקציב האמריקאי, שהרי ארה"ב מממנת כלכלות של מדינות שונות ברחבי העולם. כולם מקבלים, ובסופו של יום האמריקאי הממוצע משלם את החשבון, במיסים שהם גבוהים יחסית מן הממוצע העולמי. פתאום נבחר דונאלד טראמפ, ואם נתעלם לרגע מן הסגנון השנוי במחלוקת שבה הוא מרבה להתבטא, מה שהוא עושה בפועל זה להגיד למדינות העולם להכניס את היד לכיס: נאט"ו, מקסיקו, אירופה וכמובן סין. נראה שכל שינוי שלא יהיה, יביא לשיפור במצב הכלכלי של ארה"ב: טראמפ יגיד לסינים, אני אוריד מכסים, בתנאי שתתחייבו לקנות סחורות מסוימות בכמויות מסוימות. כלומר, הוא לא יסיים את מלחמת הסחר מבלי שיביא להסכם שיגדיל את הביקוש לסחורות אמריקאיות.

מכל מקום, בסוף, הכל זה ביזנס: לאף אחד מן השחקנים של המצב הזה אין אינטרס לייצר כאן קיפאון גלובלי אמיתי. בסופו של דבר, לכל הצדדים יש אינטרס להגיע להסכם, גם אם צריך לעשות קצת שרירים בדרך לשם. כל הסכם שיביאו, כנראה ישפר את מצבם של האמריקאים.

הכסף הסיני ממשיך לזרום לפי חוק הכלים השלובים

עד מתי מלחמת הסחר תימשך?

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים לחזרה

שירותי הפירמה

חוזרים מקצועיים