כידוע ביום 26 במרץ 2018 ניתן פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שבו נקבע, בין היתר, כי מלוא כספי הטיפים ייחשבו להכנסה בידי המעסיק – המסעדה, וזאת לעניין משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי.
המשמעויות וההנחיות לפעולה העולות מפס"ד הדין, נכון למועד זה , הינם כדלקמן:
- מלוא הטיפים שמקבל המלצר בסוף יום העבודה מהווים חלק משכר העבודה המשולם לו ולכן יהווה חלק מהשכר הקובע לכל דבר ועניין לרבות לצורך הפרשות פנסיוניות, כמו כן לעניין ההפרשות הסוציאליות חישוב דמי פיצויי פטורים וכיוצ"ב – מלוא הטיפים יהיו חייבים מה-1 בינואר 2019 בהפרשות סוציאליות מלאות ויהוו חלק מהבסיס לחישוב פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וכיוצ"ב.
- כמו כן, על המעסיק להתחשב מעתה בטיפים כבסיס לחישוב דמי הביטוח הלאומי, מס בריאות, הפרשה לפנסיה, חישוב דמי הפיצויים, דמי הודעה מוקדמת וכיוצ"ב. כלומר יש לנכות משכר העובד, הכולל את מרכיב הטיפים, את כל תשלומי החובה שיש לנכות לפי דין – דמי ביטוח לאומי (חלק עובד) והפרשות לפנסיה (חלק עובד).
- על פי פסק הדין, ברירת המחדל עבור המעסיק היא כי הטיפ מיועד לתשלום שכר המלצרים* בלבד, ולא לכיסוי תשלומי חובה החלים על המעביד, כגון ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה וסוציאליות - אלא אם כן המעסיק הגיע להסכמה עם המלצרים בדבר "התניה חורגת" וזאת במסגרת עיגון הנושא בהסכמי ההעסקה.
'התניה חורגת' זו תעוגן בהסכם ההעסקה ויש לקבוע במסגרתה כי המעסיק רשאי להשתמש בכספי הטיפים, כולם או חלקם, העולים על שכר היסוד המוסכם ו/או שכר המינימום, בין היתר לשם תשלום תשלומי החובה (ביטוח לאומי ומס בריאות) וכן לצורך תשלום ההוצאות הסוציאליות של העובד. כלומר, באמצעות הסכמה מראש עם המלצר, יוכל המעסיק לשלם את ההוצאות הסוציאליות בגין שכר עובד, מתוך הטיפים.
יש לקחת בחשבון כי ה'התנייה החורגת' כפופה לכל דין, לרבות להוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשנ"ח-1958 לעניין איסור שכר כולל (במיוחד שימו לב למקרים של שימוש בכספי הטיפים לטובת תשלום שעות נוספות ושעות שבת).
- זאת ועוד, השימוש בטיפים לטובת תשלום הוצאות הסוציאליות אפשרי רק מ"עודפי הטיפים". כלומר רק לאחר שיסוכמו תנאי ההעסקה של המלצר לרבות שכרו הבסיסי (שכר מינימום או שכר יסוד אחר שהוסכם עליו), דהיינו, היה והטיפים שייאספו על ידי המלצר יגיעו רק עד שכר המינימום/שכר היסוד המוסכם, אזי ברור שלא יתאפשר למעסיק ליטול שום סכום לטובת תשלום ההוצאות הסוציאליות. נהפוך הוא – היה והטיפים לא מגיעים לכדי שכר מינימום/שכר יסוד שהוסכם מראש, על המעסיק להשלים למלצר את הפער מכיסו בכדי להשלים לשכר המינימום ולשאת בעלויות הזכויות הסוציאליות בגין שכר הזה.
היבטי מס הכנסה ומע"מ:
הואיל ופסיקת בית הדין הארצי לעבודה עומדת לכאורה בניגוד לסתירה לפסיקת בתי המשפט העליון אשר קבע, בין היתר, כי תשר/טיפ לא ייחשב להכנסה חייבת ומשכך איננו בגדר תקבול החייב במס, הדעה הרווחת היא כי:
- הטיפים הוולונטרים אינם בגדר "הכנסה חייבת" לצרכי מס הכנסה בבית העסק ולכן לא אמורים לעבור בקופת העסק שכן אינם מהווים תקבול החייב במס בהתאם לעמדת בית המשפט העליון כאמור.
- באופן עקבי, הטיפ איננו מהווה חלק מהמחזור לצרכי מע"מ, כלומר , בהיעדר הוראה חדשה ומפורשת**, אין צורך לשלם בשלב זה מע"מ מכספי הטיפים.
- יחד עם זאת, העברות של חלק המעביד מהטיפים מהמלצר למעסיק, המבוצעות בהתאם להסכם העבודה שנחתם ביניהם, ייחשבו להכנסה חייבת לצרכי מס אצל המעסיק בדרך של הקטנת הוצאות השכר.
אז מה לעשות?
- חובה לחתום על הסכם עבודה שייחתם עם כל העובדים שמקבלים טיפים. ללא הסכם מסוג זה, לא ניתן ליטול מהמלצרים הפרשות למימון חלק המעביד בניכויי החובה והסוציאליות כאמור לעיל.
- יש לבחור את שיטת העבודה עם המלצרים – ליתר דיוק החלטה על גובה ההפרשה שעל המלצר להפריש לכם.
2.1. בהקשר זה ניתן לגבש פרקטיקה של הפרשה חודשית בשיעור של 25% מחלקו של המלצר בתשר או כל סכום/שיעור אחר שייקבע בין הצדדים, וזאת לטובת ניכויי חובה החלים על המעביד, למעט מס הכנסה כאשר חלקו של המלצר בתשר, לאחר הסכום שהופרש, יילקח על ידי העובד כמקדמה על חשבון שכר היסוד שלו.
2.2. כאמור, הסכום שהופרש אינו כולל תשלומי מס הכנסה והם יחולו על העובד. כמו כן, הואיל והעובד לוקח את הטיפים כמקדמה מידי יום, והואיל ולא ניתן לנכות מסכומי המקדמה את עלויות מס ההכנסה (שאינן ידועות במועד לקיחת המקדמה), ניתן לעגן בהסכם עם העובד, כי העובד יתיר למעסיק לגבות את סכומי מס ההכנסה בחודש העוקב, ובכל חודש אחר עד לסיום העסקתו.
2.3. ניתן לחילופין גם לקבוע, כי סכום ההפרשה יהיה בהתאם לטבלה אשר קושרת בין גובה בטיפ היומי הממוצע לבין הסכום שיופרש על ידי המלצר. טבלה זו לוקחת בחשבון את הרכיבים שברצונכם לממן באמצעות הסכום שיופרש על ידי המלצר – תשלומי חובה וזכויות סוציאליות של המלצר. כמו כן המעסיק רשאי לקבוע במסגרת הסכם ההעסקה עם המלצר, כי באמצעות הסכום שיופקד על ידי המלצר ימומנו גם הזכויות הסוציאליות של שאר עובדי "שרשרת השירות" (טבחים, ברמנים, מלצרים אחרים).
2.4. יש לשים לב כי למעשה בחישוב האמור, סכום הטיפים שקיבל המלצר באותו חודש מהווים את העלות הכוללת של משכורתו באותו חודש כלומר, לרבות עלויות הביטוח הלאומי והפרשות המעביד לפנסיה.
- יש לנהל יומן מלצרים שבו יפורטו בין היתר שעות העבודה וסה"כ הטיפים שאסף כל מלצר בגין עבודתו. סכום ההפרשה למעסיק, ככל שקיים, יפורט אף הוא ביומן המלצרים.
- תלושי השכר המונפקים חייבים להיות מותאמים במהותם להסכמי העבודה שנקבעו על המלצר, וכן בהתאם לדיווח ביומן המלצרים.
- מרכיבי קצובת הנסיעה, הבראה, שעות נוספות ושעות שבת חייבים להופיע כמובן בתלוש באופן הולם המתאים להסכם העבודה שנערך, בהתאם להוראות הדין וללא קשר לשכר היסוד שנקבע.
- בשל תחולת החוק החל מחודש ינואר 2019, מומלץ לעגן בהסכם כי לצרכי חישוב ימי חופשה ו/או פיצויי פיטורין יש לחלק את תקופת העסקתו של העובד לשתי תקופות ולהתחשב בהן בנפרד, התקופה עובר לתחולת החוק, והתקופה שלאחריו.
- ניכוי המיסים וההפרשות הסוציאליות ישולמו במלואן כחוק ותירשם בגין תשלומם הוצאה בספקי העסק אשר תקוזז כנגד רישום ההכנסה מהפרשות המלצרים. כמובן שהשכר עצמו אל מול הטיפ שנאסף על ידי המלצרים (בניכוי ההפרשה למעסיק) יהווה אף הוא 'משחק סכום אפס' באופן שתירשם הוצאת שכר בספרים אך למולה ירשמו כל גובה הטיפים כהכנסה.
הערות נוספות:
חישוב וניכוי מס הכנסה בידי מקבלי הטיפים - על המעסיק תחול חובת ניכוי המס במקור משכר המלצרים והעברתו לפקיד השומה מדי חודש, אלא שעל המעסיק לנכות כעת מכלל השכר לרבות טיפים.
מלצרים שעובדים במקום עבודה נוסף - עליהם לגשת לפקיד השומה הרלוונטי ולהמציא אישור על שיעור ניכוי מס מופחת, אחרת על המעסיק יהיה לנכות מהם מס בשיעור מלא כבר מהשקל הראשון.
לסיכום, נראה כי טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין, ונעדכן ככל שתהיינה התפתחויות בנושא, לרבות בעניין המע"מ.
*המעסיק יוכל לעשות שימוש בטיפים לטובת שכרו של המלצר או לטובת תשלום שכרם של יתר המלצרים ועובדי "שרשרת השירות" כגון ברמנים, טבחים וכיוצ"ב, וזאת בהסכמה מראש עם המלצר.
**ביום 23.12.2018 הודיעה רשות המסים כי נושא אופן גביית המע"מ החל על טיפים עדיין מצוי בבחינה, ולפיכך, לא יחול שינוי באופן האכיפה על ידם לפחות בשלושת החודשים הקרובים.
