הון שחור בתקופת הקורונה | מידע מקצועי

באתר וואלה פורסמה לפני מספר ימים כתבת מגזין מעניינת במיוחד בכותרת "תפוס אותי אם תוכל", המרחיבה על תופעת ההון השחור שהלכה והתעצמה בתקופת הקורונה - במיוחד בתקופת הסגרים, שבה עצמאיים רבים פשוט החלו לקבל לקוחות בביתם שלהם או בבתי הלקוחות, בתמורה לכסף מזומן.

אחד המקרים המתוארים בכתבה הוא של אישה שגרה בבניין משותף ושכנתה פתחה מכון יופי בדירתה, מה שהוביל לתנועה רבה של אנשים בבניין. אותה אישה, התלוננה על שכנתה למס הכנסה, כדי שזו 'תלמד לקח', בזמן שהיא אינה עובדת. חלק מהמקרים המתוארים בכתבה מתארים נורמה של ממש, ובעלי עסקים שלא חשים אשמה על עבודתם 'בשחור'.

בעקבות הכתבה המעניינת, עולה השאלה מה קורה עם תלונה המגיעה ל'מלשינון' של רשות המיסים, במיוחד בתקופה האחרונה, שבה עצמאים מתמודדים עם סגירת עסקיהם הפיזיים. רואה החשבון גיא ארליך ורואת החשבון ועורכת הדין ונסה מונוביץ מפירמת רואי החשבון שלנו, מסבירים את הסיטואציה לעומק.

"ה'מלשינון' מנותב למחלקת המודיעין של נציבות מס הכנסה. אם לדעת מחלקת המודיעין מדובר בעניין פלילי, היא מעבירה את התיק למשרדי החקירות האזוריים במקביל למשרדי השומה הרלוונטים לצורך גביית המס האזרחי. אם לדעתה מדובר בפעילות אזרחית, התיק יועבר למחלקות המודיעין של פקידי השומה האזרחיים", מסביר רו"ח ארליך. "חלק מסוים מהדיווחים עובר לטיפול וחלק לא. תלוי באותו שיקול דעת ומסירותו של פקיד הציבור במחלקת המודיעין האזורית. אם זה פלילי, בוררים את המוץ מן התבן ובוחנים את התיקים ה'מעניינים' יותר. אבל אין באמת אפשרות לטפל בכל הלשנה או תלונה".

רו"ח (עו"ד) מונוביץ מסבירה כי אם מעוניינים להעלות את הסיכוי לטיפול של רשות המיסים בתלונה, צריך לדעת לאיזה גורם ספציפי להפנות אותה: "העובדים במלשינון לא מבינים לחלוטין את מהות התלונות, מה שעלול להוביל למצב שהעניין ייפול בין הכיסאות. פנייה לגורם הספציפי והנכון מעלה את הסיכוי משמעותית שהנושא יטופל. כמובן שיש לקחת בחשבון שיקולים של כמות החשיפה, חומרת העבירה ועוד".

מה קורה למי שנתפס על ידי רשות המיסים?

"הדרך העיקרית של רשות המיסים לפעול היא באמצעות מחלקת ניהול ספרים, שמהותה היא לבדוק את נאותות הדיווח של העסקים", מציינת רו"ח (עו"ד) מונוביץ. "הבדיקה עבור כל ענף שונה (ספירת קופה יבצעו במכולת, אבל לא בחברת הייטק). השיטה הפופולרית ביותר, שנועדה לייצר הרתעה, היא ביצוע מבצעים ארציים - למשל מבצע על כל חנויות הצ'יינג'. הביקורת מתוכננת מראש ובקפידה תוך הכנה והדרכה ארצית של העובדים הרלוונטיים ברשות המיסים ומבוצעת במקביל לכמה עסקים ברחבי הארץ, כדי לא לגרום לשיח מיותר ולתיאום גרסאות בין בעלי העסקים וליצור אפקטיביות".

"בהנחה שאותו בעל עסק נתפס על ידי רשות המיסים, באמצעות ביקורת, תצפית או דרך נוספת, הסנקציות עלולות להיות בעייתיות במיוחד", מבהיר רו"ח ארליך. "לדוגמא: פסילת ספרים, אובדן זכויות במס שיכול היה לקבל הנישום, ובמקרים מורכבים יותר התעלמות מהספרים וביצוע 'שומה כלכלית' על פי כלכלן-רואה חשבון חיצוני, מה שעלול להביא לפער בין השומה לבין המצב בפועל". רו"ח (עו"ד) מונוביץ מוסיפה כי לרשות המיסים מרחב תמרון גדול מאוד במקרים אלו, לקביעת ההכנסה והרווח.

"ההשלכה של ההון השחור היא נוראית", מדגיש רו"ח ארליך. "לא משלמים מיסים, דוגמת מע"מ, מכס ומס הכנסה. הדבר יוצר כלכלת צללים שאינה מדווחת ואינה עוברת דרך הבנקים. מטבע הדברים, אינטרס המדינה הוא לצמצם את ההון השחור כמה שיותר והיא מחפשת דרכים לעשות זאת".

"צריך להבין", מוסיפה רו"ח (עו"ד) מונוביץ. "ככל שיש הון שחור במדינה, אין ספק שמי שנושא בעיקר נטל המס הגבוה הוא העובד השכיר, שלא נשאל לכך והמס מנוכה משכרו והאזרח הנורמטיבי שמשלם על פי חוק. ככל שנצמצם את השימוש בהון השחור, תהיה לממשלה, כך ניתן לקוות, יכולת להקל את שיעור המיסים או להגדיל את שיעור ההטבות".

אז מה המדינה עושה או צריכה לעשות?

"מה שמדינת ישראל החלה לעשות כחלק מניסיון ההתמודדות עם ההון השחור, הוא חקיקה ספציפית, כמו החוק לצמצום השימוש במזומן", מזכירה רו"ח (עו"ד) מונוביץ. "האידאל היה ביטול השימוש במזומן לחלוטין, כדי שכל תנועה תוכל להירשם. אם תהיה אפשרות לרישום שכזה, הדבר יצמצם לחלוטין את ההון השחור".

"קחו לדוגמא את תעשיית הקנאביס בחו"ל", אומר רו"ח ארליך. "עד לא מזמן, תעשייה זו הייתה מוקצית ומתנהלת בצללים. כיום, מדינות רבות שואפות למסד את התעשייה הזו, שהפכה למקובלת יותר ונצרכת על ידי רבים - בין היתר כדי להרוויח את המיסים".

מה קורה למי שנתפס על ידי רשות המיסים?

אז מה המדינה עושה או צריכה לעשות?

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים לחזרה

שירותי הפירמה

חוזרים מקצועיים