אקזיט והענקת אופציות | מידע מקצועי

עובדים רבים בישראל מכירים את המונח "אופציות", בעיקר אלו שעובדים בחברות טכנולוגיות (חברות הייטק). לעתים, במקומות עבודה אלה, חלק מהעובדים מקבלים אופציות, שהן סוג של תמריץ כלכלי שעשוי לתגמל אותם בהמשך. האופציה היא למעשה זכות לרכוש מניות בחברה, זאת במחיר המסוכם מראש.

חברות הייטק רבות בתחילת דרכן, נוהגות לתת אופציות לעובדיהן, בין היתר כדי לחסוך בהוצאות, לתת תמריץ לעובדים להשקיע את מרצם בעבודתם וכמובן כדי לייצר אינטרס הדדי ומטרה משותפת. במקרה שהחברה מצליחה ונרכשת בסכום גבוה ("עושה אקזיט"), העובדים המחזיקים באופציות צפויים להרוויח מכך.

סביר מאוד שבישראל יש היקף לא קטן של אופציות כאלה. הרבה חברות רב לאומיות פועלות ככה, וניתן רק לדמיין כמה חברות כאלה פועלות בישראל (למשל, אינטל, מייקרוסופט, Google, HP, כלומר אלפי עובדים). בהחלט ניתן להעריך כי מדובר בעשרות אם לא במאות מיליוני ש"ח באופציות בישראל.

לאחרונה פרסמה רשות המיסים חוזר מקצועי המתייחס לעובדים שמקבלים אופציות בחברה האם הבינלאומית, כפי שפורסם באתר כלכליסט. החוזר רלוונטי למצבים שבהם החברה העולמית מעניקה אופציות לחברה הבת לטובת העובדים המקומיים. פסק דין שניתן לפני כשנתיים וחצי בבית המשפט העליון (פס"ד קונטירה), הפך לידוע מאוד בתחום מיסוי העסקאות הבינלאומיות האלה. נקבע בו שהאופציות שהוענקו לחברה הבת לטובת העובדים, הן הכנסה שיש למסות אותה, והמשמעות פשוטה - יותר מס על כל אקזיט.

מה החידוש של רשות המיסים?

אחרי שהחברה הבת מקבלת אופציות לטובת העובדים, היא משלמת לחברה הבינלאומית עבורן (תשלום זה מכונה recharge). החברה הבת רושמת את התשלום הזה ככל תשלום המוכר לצורכי מס. בדרך כלל, גם תשלום מהסוג הזה מבוצע במחיר המשקף רווח (מה שמכונה COST +) כעת, המדיניות ברשות המיסים היא שאם התשלום הוא בעבור אופציות של החברה הבינלאומית שמוענקות לעובדים, במקרים ספציפיים, יש להגדיר אותו כדיבידנד, שמעניקה החברה הבת לחברה האם - ולכן יש למסות אותו במס כמו דיבידנד. המשמעות הפשוטה היא שישנו מס חדש שנוצר… מכלום, בחסות פסק הדין. זה לא הוגן, מוריד את הכדאיות ומגדיל את העלות של אופציות לעובדים.

משמעות נוספת אינה קשורה לאופציות לכאורה. היא קשורה לכך שרשות המיסים קובעת שהחברות הללו, על אף שהן מוגדרות COST + (קבלניות משנה עבור החברות הבינלאומיות, חברות האם), לא יוגדרו כך לצורכי מס, מכיוון שהן מייצרות קניין רוחני בישראל. זה מצב אבסורדי: מצד אחד בפעילות המוגדרת COST +, אין כאן קניין רוחני של החברה עצמה, שכן היא קבלנית משנה של החברה האם. מצד שני, באה רשות המיסים, מנפצת הגדרה זו וסותרת את מדיניותה - כדי לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

אין ספק שהמהלך יהווה מכה נוספת לענף ההייטק. לכן, לפני שרשות המיסים שמה את ידיה על חברות אלה, שמזינות את החלקים הבריאים יותר של הכלכלה הישראלית, צריך לשים לב שהדברים נעשים בצורה עדינה, שקופה ומתודית. אי אפשר להחיל מדיניות רטרואקטיבית כל הזמן. ההשפעה שעלולה להתרחש היא קיצוץ של חברות ההייטק במרכזי המחקר והפיתוח. המרכזים האלו מפרנסים עשרות אלפי אנשים שהם העשירונים הגבוהים באוכלוסייה שלנו (וכמובן גם הם משלמים מיסים).

הסוף לאופציות? לא כל-כך מהר

המהלך של רשות המיסים הוא למעשה חסימת הנתיב שהיה עד היום לגיטימי ורלוונטי. חבל שהרשות לוקחת מכשירים המקובלים בכל העולם לתמרוץ עובדים, והופכת אותם ללא יעילים ומקובלים אצלנו בישראל. אבל, כמו כל דבר בשוק החופשי, גם במקרה זה, ניתן להניח שיימצאו פתרונות אפקטיביים כדי לתגמל את העובדים, תוך תשלום מינימום מס. כדאי כמובן להתייעץ ולקבל חוות דעת רואה חשבון בנושא.

מה החידוש של רשות המיסים?

הסוף לאופציות? לא כל-כך מהר

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים לחזרה

שירותי הפירמה

חוזרים מקצועיים