לפגישת ייעוץ לעסק שלך
חוזרים מקצועיים - ביטוח לאומי

חישוב דמי פגיעה לבעלי שליטה לצרכי ביטוח לאומי

רביעי, 17 מרס 2021

בעלי שליטה רבים נוטים לעיתים למשוך כספים מחברות בשליטתם, וזאת ללא קשר לגובה תלוש המשכורת שלהם. פעם יותר ופעם פחות מגובה התלוש, ולפעמים גם מדלגים על משיכה כשאין מספיק כסף או תזרים לחברה.

על אף שמתלושי השכר מנוכה מס הכנסה (כמו גם דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות) כדין, לעניין קבלת גמלאות מביטוח לאומי, קיימת חשיבות להקפיד ולמשוך באופן סדיר בהתאם לגובה השכר המצוין בתלוש המונפק, וזאת מהסיבה שהמוסד לביטוח לאומי רואה בכך סממן לקיומם של יחסי עובד ומעביד.  

ברצוננו לעדכנכם כי לאחרונה נדחתה תביעה לקבל דמי פגיעה[1], עקב תאונת עבודה, למבוטח בעל שליטה אשר לא הקפיד על האמור לעיל. 

לאחרונה ניתנה בעניין זה החלטת בית הדין האזורי לעבודה, ביטוח לאומי (תל אביב יפו) 64638-02-19, במסגרתה דחה ביה"ד לעבודה תביעת מבוטח לתשלום דמי פגיעה בהתאם לשכרו החודשי המדווח, וקבע כי בהיעדר הוכחות ממשיות לקבלת שכר תואם, דמי הפגיעה ישולמו למבוטח לפי שכר המינימום הקבוע בחוק.  

באותו מקרה, דובר על בעל שליטה בחברת שירותי מעליות "תיכון שירותי מעליות בע"מ" ("החברה"). התובע נפגע בעבודתו ביום 11.2.15. התאונה הוכרה כפגיעת עבודה ושולמו לו דמי פגיעה עבור 13 שבועות.

המל"ל (הנתבע) חישב את הבסיס לתשלום דמי הפגיעה על פי שכר המינימום ולא בהתאם לשכר המופיע בתלושי שכר של בעל השליטה התובע.

אומנם, לבעל השליטה, הוצא תלוש שכר מהחברה מדי חודש (ומהם נוכה מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כנדרש), אך עם זאת, שכר הנטו לא שולם אליו באופן שוטף וסדיר, לפי תלושי השכר האמורים. לטענת בעל השליטה, לדבריו: "בכדי לא להכביד על הוצאות החברה".

המוסד לביטוח לאומי טען, כי אין ראיה להשתכרות בפועל של בעל השליטה ולגובה שכרו, וכי אין די בעדות המבוטח כדי להוכיח תשלומים בפועל ללא הצגת ראיות חיצוניות.

ביה"ד ציין כי על פי הלכות שנקבעו בבית הדין הארצי  "בתביעה לגמלה יש לבחון האם כל העובדות אשר טוען המבוטח הינן נכונות, ועת מדובר בגמלה שהיא פונקציה של הכנסת המבוטח – אם אכן ההכנסה הנטענת היא ההכנסה הנכונה לצורך חישוב הגמלה. במסגרת זו מוטלת על פקיד התביעות, ולאחר מכן, על בית הדין, חובה להבחין בין "אמת" לבין "פיקציה".  

כמו כן צוין כי,  "כאשר התובע הוא בעל יכולת להשפיע על שכרו, במישרין או בעקיפין וכן במקרה של בן משפחה, בחינת זכאותו לגמלה צריכה להיעשות אף ביתר דקדוק ואבחון".

בסופו של יום, נמצא כי אין תימוכין לתשלום שכר הנטו העולה מתלושי השכר, הוצגו חלקי כרטסות, תשלומי שכר נטו משתנים ולא סדירים, וכיוצ"ב.

בסיכום פוסק ביה"ד:  "דעתנו היא שטענת התובע כי שכרו המדווח הוא שכרו האמיתי - לא הוכחה. לא ניתן לדעת איזה חלק מרווחי החברה מהווה שכר, מה מהווה דיבידנד, ומה מהווה עירוב של כספיו עם כספי החברה, לפיכך בדין העמיד הנתבע את שכרו על שכר המינימום (לצורך קבלת דמי פגיעה)."

 


[1]  "דמי פגיעה" הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה, כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה, בין מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע, ובתנאי  שאינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה (והכול על פי אישורים רפואיים).

 

להתייעצות עם המומחים שלנו
חייג: 077-7700000


למידע נוסף על המשך התהליך

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

*

*
אנא הזן כתובת מייל חוקית

שדה אינו תקני