בחודש שעבר עולם הקריפטו זכה לחדשות מסעירות: בלוק האתריום, אחד משני הבלוקים הגדולים ביחד עם ביטקוין, שודרג לאתריום 2.0. למעשה, בלוק האתריום שם לו למטרה לשנות את שיטת החתימה על חוזים והסכמים, כך שתהיה מבוזרת, חסכונית, ירוקה ושקופה. על מנת לבדוק מהן ההשלכות של החידוש הזה שוחחנו עם רו"ח שמוליק הירשפלד, שותף במשרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח. 

"ברגע שיש אתריום 2, אז נוצר מצב בו יש שני מטבעות. זה לא שהאתריום 1 נעלם ואתה מקבל במקומו אתריום 2, כך עובדת הטכנולוגיה הזו", הסביר רו"ח הירשפלד. "הערך יעבור לאתריום 2, אבל עדיין יישאר כנראה ערך באתריום 1". 

מה ההיבט המיסויי?

 "יש היבט מיסויי משמעותי, של אופן חישוב המס, איפה אני שם את העלות - על המכירה של האחד, על המכירה של השני, או אולי שצריך לפצל בכלל. יש פה כר נרחב לתכנוני מס ולאופטימיזציה מיסויית. צריך להבין את זה".

 אפשר להתייחס לאתריום 2 כמטבע מבוזר חדש או כשדרוג של אתריום המקורי? 

"יש פה נכס, והנכס הזה יולד עוד נכס. צריך להחליט אם את העלות אני צריך לחלק בין שניהם - לשים על החדש או על המקורי או לפצל. ברגע שיש לי אפשרויות אני יכול לעשות אופטימיזציה מיסויית מעניינת. ב-2017 היה דבר דומה עם פיצול של הביטקוין. נניח שעלה לי לקנות את המטבעות מיליון דולר, צריך לחשוב איך אני מפצל את המיליון דולר בין המקורי לחדש. יש צורך להתייעץ עם מומחים לתכנון מס. כיוון שאין פרקטיקה מקובלת כי הכל חדש, אז נבחר בדרך ההגיונית והחוקית שהכי אופטימלית עבור הלקוח. ברגע שיש מספר אפשרויות, צריך לבחור בדרך שהכי טובה ללקוח". 

רו"ח שמוליק הירשפלד  (צילום: שטיינמץ עמינח)
רו"ח שמוליק הירשפלד | צילום: שטיינמץ עמינח

יש כבר פרספקטיבה של מספר שנים לתחום הקריפטו. מה המסר ללקוחות? 

"חייבים להסדיר את המיסוי. יש יצירתיות, למשל אתה יכול לעשות על מטבעות FIFO או LIFO ויש גם עניין של העברה ממטבע למטבע - האם זה נחשב אירוע מס או לא, או רק כשאנחנו מממשים מטבעות. אלו היבטים חשובים של תכנון מס ואופטימיזציית מס". 

"בקריפטו צריך מומחי מס - כמו שרופא משפחה לא מבצע ניתוח מוח"

לפני מספר חודשים רשות המסים הכירה לראשונה ב-NFT כמפעל טכנולוגי מועדף בזכות בקשה שהוגשה על ידי שטיינמץ עמינח, במה שהפך לרולינג (החלטת מיסוי מקדמית) פורץ דרך. בכך מיצבה את עצמה הפירמה ככזו שעומדת בחוד החנית הטכנולוגית בכל הקשור למיסוי. 

שטיינמץ עמינח צברה ניסיון בנושא בשנים האחרונות. איך מתבצעת העבודה מול רשות המיסים? 

רו"ח שמוליק הירשפלד: "דווקא בגלל שמדובר בנושאים חדשים שאין לרשות המיסים ניסיון בהם, אני מזהה רצון טוב ופחות קשיחות בנושאים אלו. הם כן באים לקראת ומוכנים לייצר הסדרים הגיוניים.. והם מכבדים תזות מיסוי הגיוניות. גם אם זה מקטין את חבות המס, כל עוד זה סביר והגיוני". 

איך הבנקים מגיבים לחדשנות? 

"בשנים האחרונות, גם אם היית עובר את המחסום ומשלם את המסים, לא היית יכול לשלם כי הבנקים היו עוצרים את הכסף מחשש להיבטים של הלבנת הון. אנחנו מזהים לאחרונה גמישות אצל בנקים שמוכנים, בכפוף לבדיקה יסודית של העסקאות ושל נתיב הכסף, להכניס את הכסף לארץ". 

מה מבדל את משרד שטיינמץ עמינח בנושא? 

"פירמות הענק במשק אינן ערוכות לטפל באופן פרטני במשקיעים אלו, הם לא ברזולוציות שלהם, וגם אין להם את הגמישות הנדרשת. בדיוק כמו נושאת מטוסים, שלוקח לה זמן רב לבצע פנייה. מנגד, הפירמות הקטנות חסרות את הידע המקצועי הספציפי ואין להם מומחים בתחום בעלי ניסיון. נדרש שילוב של ניסיון וידע מקצועי, יחד עם תשומת לב רבה שאותם אנו מעניקים ללקוח, אין את השילוב הזה במקומות אחרים". 

רו"ח הירשפלד סיכם: "יש לנו במשרד מערך  טכנולוגי של בדיקות שמאפשר לנו להנפיק לבנקים ולגופים פיננסים אישור מוסמך למקורות הכסף וכשירותו תוך בדיקת נתיב הקריפטו מרכישתו ועד מכירתו. נניח שלאדם יש 10 ארנקים והוא מעביר בין ארנק לארנק. זה בלתי אפשרי לעשות את זה ידנית וצריך להשתמש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, כדי לאשר את הנתיב. לאחרונה באופן חדשני, ולאור הוראות בנק ישראל,  הבנקים והגופים הפיננסים מוכנים לקבל את כספי הקריפטו בכפוף לאישור רואה חשבון שבדק את כל נתיב הקריפטו מהרכישה עד המכירה, ממש הופתענו, אבל הם הכניסו את הכסף לחשבון!".